הספר הנהדר הזה שכב אצלי אולי שלושה חודשים והמתין בסבלנות לתורו...יש לו עטיפה ושם שאי אפשר שלא לעצור לידם ולדפדף וכשרואים בפנים את הציורים שאייר המחבר אז (לפחות אצלי) הפור נופל בקלות. ירמי פינקוס מוכר לי מכל מיני כתבות שקראתי על תחום הקומיקס ואני יודע שהוא מאייר נחשב, ההערכה שיש לי כלפי יוצרי קומיקס ידועה משכבר ולמעשה פסגת האומנות בעיני כיום היא ליצור סיפור קומיקס בעצמי (באמת צריך לעשות עם זה משהו לפני הפנסיה והמחלות). הספר עצמו ספוג בריחות ישנים והוא בריחה נעימה אל מציאות שאבדה באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, שמחתי שהסיפור לא מכליל את המלחמה אלא באפילוג של אחת מהדמויות הראשיות...דמדומי השקיעה של הקברט מתוארים ביד אוהבת עם הרבה הומור ולא אתפלא אם כל הסיפור אמיתי במהותו (לבטח חלק מהסיפורים הצדדים- כמו משפחת הגמדים התיאטרלית- הם אמיתיים), מקסים.
