העמק ה-13 / ג'ון מ. דל וקיו

המסוקים הם מגיבורי הסיפור (יחידה מוטסת)  והכריכה מתארת את הרגע שבו  מגיעה ההתפכחות 

מצאתי מעט תמונות, זהן הסופר כנראה בימינו

סיפור חזק ומחוספס שחלחל לחלומות שלי ולקח לי שעות בכל פעם להתנתק ממצב רוח "ויטנאם" בכל פעם שבקרתי אותו, מזכיר קצת באוירה את הספר "הקו האדום" אולם הוא מיטיב לתאר ממנו את תחושת המצור, הייאוש והניתוק שחיילים חווים במלחמה וממש לא יאומן מה דרשו מהחיילים האמריקאים לעשות בוויטנאם, לא רחוק ממבצע התאבדות...

וכך הוא נראה בזמן ששרת ככתב צבאי בנאם

הגרסא האנגלית הדיאטטית לטעמי

לספר בגרסה העברית יש עטיפה ממגנטת (ומהבחינה הזאת הגרסה העברית הרבה יותר מתאימה לרוח הספר מהגרסא האנגלית והיא גם מתארת את שיאו של הספר, הטראגי) ונתקלתי כבר בה בעבר בספרייה שבקיבוץ אך כנראה שספרים אחרים היו בידי באותו רגע והותרתי אותו על המדף...בסופו של דבר באחד מטיולי הכלבים שבמהלכם כרגיל אני זוקף פריסקופ ומחפש מציאות נתקלתי באחד מהפחים הגדולים (המכילים רהיטים בעיקר) בערמות של ספרים מביטים מבויישים...בדומה לרפלקס שיש למספר אנשים כשהם פוגשים חתול/כלב נטוש ומייד אוספים אותו אל ביתם כך גם אני פועל אוטומטית ואוסף את הספרים האומללים ומנסה קצת להחזיר להם מכבודם...על הדרך אני מנסה להגדיל את אוסף ספרי הכיס של עם עובד שאני צובר כבר כרבע יובל, ובפעם האחרונה היה יבול מרשים מתוכם...וגם המסוק המתפרק הנ"ל (שהיה הראשון שחלצתי..)....לאחר מספר ימים כשהתחלתי לקרוא וגיליתי את הפנינה הספרותית שמתי לב שאני בעצם מחזיק את חלק ב' של הספר ושחלק א' נעלם לנצח (כנראה מתחת לכמה רהיטים כבדים...)..לקח לי עוד כמה ימים למצוא את הצמד בספרייה באשקלון (חווה הודתה שהיא זרקה אותו כי אף אחד לא לקח אותו שנים...תרוצים של ספרניות) ומאז נשאבתי לתוך הסיפור הלא יאומן הזה של חבורת חיילים בשלהי המלחמה בתקופה שהאמריקאים כבר למדו את "השיטה" ונלחמו בדינקים (כך הם מכנים את הוויטנאמים) בשיטות שהן למדו מהם, הורגים אותם לעשרות ומאבדים את שפיותם בדרך כשכל הזמן הם מנהלים ביניהם דיונים על משמעותה של המלחמה וכיצד ההיסטוריה, הפוליטיקה והתרבות משפיעות על מצבם של "עכברי הבוני" - הכינוי בו הם מכנים את עצמם (בוני- סוונה ויטנאמית)....הדמות שהתחברתי אליה מכל - איגן, סמל ותיק לפני שחרור שהופך למכונת מלחמה מבלי ליפול לצד האפל של השנאה העוורת (בניגוד לצ'רי הטירון שעובר מטרמופוזה מהירה) ...הריאלסטיות של הספר כה חזקה שהמוות ההמוני שמגיע בשיא הספר מתקבל כבלתי נמנע וכהמשך טבעי של המסע המטורף שהפלוגה עוברת בעמק ה-13 מסביב לעץ הענק והמיתי.