יום שישי, 20 בדצמבר 2013
אשת הסנדלר/ אדריאנה טריג'יאני
 |
| דקלה הביאה מהספרייה ואני (משום מה) פתחתי ונסחפתי. ההתחלה היתה מרתקת והרעפתי שבחים על הספר אך מהר מאוד התחילו "הקלקולים" |
 |
| נקודת המפנה מבחינתי היתה כאשר הגיבורים הראשיים בסיפור סיימו את נערותם והחלו במירוץ החיים. זה קרה מהר מדי לטעמי. האוירה האיטלקית המיוחדת של הרי האלפים, הכפר הקטן עם הכנסייה הדומיננטית והמשפחתיות החמה של תחילת המאה הקודמת הוחלפה מהר מאוד בחיי צעירים שעובדים קשה בניו יורק העמלנית. אהבתי מאוד את הביקור והמבט על חיי כפר איטלקי בהרים פחות התחברתי לתיאור האמריקאי |
 |
| וכך ככל ההתקדם הספר גברה הביקורת שלי עליו.. למה היא קופצת בכל פעם 5 שנים קדימה? איך זה שאהבה חד פעמית שמעוררת רגשות כל כך עמוקים (לפי תאור הסופרת) לא גורמת לצ'ירו האידיוט הזה ללכת כבר אל אנצ'ה החמודה ולעשות מה שצריך...? הפער הזה בין נפלאות הרגשות המלאכיים כמעט שהגיבורים מעוררים זה בזה וההתנהגות האפטית (שלא מספקים לה הסבר כלשהוא) עצבנה אותי... בסופו של דבר צלחתי את הספר והבנתי שנפלתי למלכודת פתאים. קראתי ספר בנות שלם, על כל ההשתפכויות הרומנטיות שלו רק כדי להגיד שעל הספר הזה אני לא ממליץ לאף קורא רציני... אבל בנות שאוהבות סיפורים קלילים שלוחצים היטב על בלוטות הרגש זה הספר בשבילן |
יום רביעי, 4 בדצמבר 2013
זה המקום/ אהוד בנאי
יום שבת, 26 באוקטובר 2013
אחיי הלוחמים/ סטיבן פרספילד
יום רביעי, 31 ביולי 2013
יום רביעי, 1 במאי 2013
שם הרוח/ פטריק רותפס
 |
| פטריק נראה כמו אחת מהדמויות שמאכלסות את הספר...בן דמותו של ההיסטוריון שמתעד את סיפורו של קוותה |
 |
| הכריכה העברית מנסה להדגיש את המסתוריות שבעולם הכישוף...כנראה בנסיון למשוך חובבי (בוגרי?) הארי פוטר |
 |
| הכריכה באנגלית נותנת תיאור מדוייק יותר של קוותה גיבור הסיפור בעל השיער האדמוני והמבט הנוקב עם בת לוויתו הלאוטה..והספר שקיבל מהחונך הראשון שלו שמכיר לו את עולם הידע והכישוף |
אהבתי במיוחד את הנסיון לצקת לעולם הכישוף הדמיוני יסודות איתנים ולא להציגם ככוחות שמצייתים למילים בלבד...רעיון הכפיתה שדורש קרבה בין האובייקט שעליו מפעילים כישוף לבין חלק מאותו אובייקט שנמצא ברשות המכשף(לדוגמא - דם) נראה כמו ידע מכשפים אמיתי .....הספר מסתיים מוקדם מדיי לטעמי כל מיני עלילות שהתקדמו באיטיות מגיעות לסופן בפתאומיות... ולמרות שאין לכך עדויות אני מתאר לעצמי שיהיה לו המשך...
יום שבת, 23 בפברואר 2013
שיר של קרח ושל אש/ ג'ורג מרטין
 |
| סדרת הספרים שגזלה את מרבית זמן הקריאה שלי ב-2013, כל ספר כולל שני כרכים שכל אחד מהם בן 500 עמודים בערך...ואני סיימתי ארבעה כרכים מתוך השישה (ואולי שבעה? ) שהתפרסמו... |
 |
| ג'ורג' מרטין קצת התלהב יותר מדיי משרשרת הדמויות המוצלחות שיצר והחליט לפתח ולסעף את העלילה עוד ועוד...אולי הוא גם קרא את הראיון שנתן טולקין שבו ציין שהוא הצטער שסדרת "שר הטבעות" לא היתה מפורטת מספיק...הבעייה היא שלסדרה שנכתבת בזמן אמת, מאוד קשה להמתין ליציאת הספר החדש או במקרה שלי לחכות שהספרייה תרכוש אותו |
 |
| זאת בטח סרסיי הרשעית דמות נוטפת רוע ותככים שבספר הרביעי מקבלת פוקוס גדול. קצת מאכזב לראות את דלות המחשבה שהסופר הצמיד לה...לא כל כך מתאים למה שקרה בשלושת הכרכים הראשונים |
 |
| ג'ון הממזר עם אוב זאב הבלהות הוא אחד מהגיבורים האהובים עליי (ואני מניח שעל רבים אחרים). מה שמיוחד בסדרה הזו שקשה מאוד להבין מיהם הגיבורים האמיתיים שלה אלו שיגיעו לסוף הסיפור וינצחו...קצב התמותה של הגיבורים כאן הינו הגבוה ביותר מבין הספרים שאותם קראתי. ג'ון שרד עד הספר הרביעי והתקדם היטב בעלילה כרגע נראה שהוא יהיה שם גם בסיום. הניחוש שלי - הוא מתחתן עם חליסיי ומאחד את הממלכה (לאחר שהדרקונים אוכלים את סרסיי) |
 |
| חליסיי שהתחילה כדמות חלשה ולאט לאט צוברת כח ומנהיגות . התחילה בצד של "הרעים" אולם לאט לאט מתברר שהיא כנראה בצד הנכון |
 |
| בראן האח הבינוני שאוהב לטפס מה שמוביל לפתיחתה של כל הסאגה שבעטיה כולם הורגים את כולם |
 |
| אחד מהגיבורים המצחיקים והמיוחדים בספר הינו טיירון הגמד לבית לאניסטר ...בספר הרביעי הוא נעלם לגמריי לאחר שהרג את אביו וסיבך את העלילה מחדש...הוא אולי הדמות הכי מוצלחת בכל הסדרה |
וזה בטח
הירשם ל-
רשומות (Atom)