קוראים

יום חמישי, 16 באוקטובר 2014

נוילנד / אשכול נבו

בשנים האחרונות הסופר הכי נקרא אצלי הוא אשכול,
לכן זה היה רק עניין של זמן להגיע לנוילנד המדובר והמוחמא,
מה עוד שהוא מוקדש לסבתו - פרחה פרישברג...מה שמיד מעורר
עניין מיוחד במשפחתנו ..למעשה משה אחי החתים את אשכול על עותק שקנה
והתוודה שגם אנחנו בני השבט...אשכול טען שאין ביננו קשרי משפחה ידועים


העטיפה הישראלית רומזת לאונייה שעליה סבתה של ענבר גיבורת הספר
במסע העלייה המעפילי שלה ערב מלחמת העולם השניה. באונייה היא פוגשת
את פימה המוזיקנט אולם עם הגיעה לארץ היא חוזרת לזרועותיו של אהובה משכבר
שהמתין לה בסבלנות מספר שנים...מאז הוא נידון לשמוע את חלומותיה של לילי (הסבתא)
ששזורה בהם דמותו של פימה.
העטיפה הזו רומזת לים  הנושא את האונייה ולצבעי דגל ישראל - האלטנוילנד..
הארץ ישנה חדשה ...בניגוד לנוילנד שמוקמת מחדש בערבות ארגנטינה (ומתוארות
דרך המשתקף בחלון האונייה של העטיפה הישראלית)

בארגנטינה, באזור בו הקים הברון הירש את הגרסא שלו לפתרון בעיית היהודים,
מקים בנו של פימה שעובר התגלות רוחנית בעקבות שימוש בסמי הזיה
את הגרסא החדשה של ישראל שתפקידה להיות אור אמיתי לגויים..
ולהראות לגרסה המקולקלת (דהיינו ישראל) את הדרך הנכונה.
על השלט בכניסה לנוילנד רשום - "בן אדם - אחי אתה" כפי שהציע הרצל
הנביא הגדול שדמותו נוכחת ומעטרת את הספר לאורכו
אני בכל מקרה הכי חיבבתי את הדמות של המחלץ
המקומי (ששמו הדרום אמריקאי פרח מזכרוני) ששוכר דורי נכדו של פימה כדי למצוא את אביו
 ...מעיין גאוצו מודרני חכם וחרמן
הלוואי שכל הסיפור היה מסופר מנקודת מבטו ולא קופץ כמו שאשכול אוהב
מדמות לדמות
עמית שמעוני המאייר של תמונת הרצל
ההיפסטר
עטיפות התרגומים של הספר מרמזות שמדובר בספר מסע,
ענבר נכדתה של לילי חוברת בדרך מקרה לדורי נכדו של פימה
והם בדרך הנכונה לממש את אהבתם המוחמצת של סביהם שאליהם
התגלגלו כשרונותיהם ומאפייניהם 


אני מניח שאם זה היה הספר הראשון של נבו אשכול
שהתגלגל לפתחי כנראה שהייתי מלא תשבוחות והתלהבות...
אך לאחר שכבר התניסיתי קצת בשפה האשכולית
על אף מרהיבותה והקלילות שבה הספר קולח
יצאתי קצת מאוכזב...

יש קצת התבוססות במקום בספר הזה לדעתי...הדמויות האהבות הקשות המוות שנוכח
תמיד, הציונות, הטיול לחו"ל המוזיקה העברית...כל זה חומרים שמהם כבר לש אשכול את הספרים הקודמים
שלו ואפה מהם לחמים מעולים...אבל מה עם קצת לחדש..?
המוזיקאים הגדולים תמיד מספרים בראיונות שהם לא רוצים ליצור
אלבום שיהיה דומה לאלבום האחרון המוצלח מאוד שלהם...אחד מסימני
ההכר של הגדולה הינו הרצון לחדש ולפרוץ גבולות...את כל זה לא עושה אשכול
בספר הזה, לדעתי...אולי בספר הבא