פה קשור הכלב/ ספנסר קווין

ספר שחמק מהנצחה למרות שקראתי אותו במהלך
2012 נדמה לי...כנראה עצלנות ודחיינות כרונית
הם הגורם להשמטתו כי אני זוכר שזה היה ספר
נחמד מאוד דווקא..מעיין בלש מודרני שבו הכלב
משמש כגיבור הסיפור

פרש הברוזנה / פאולינה סימונס

מי אמר שגברים הם טיפשים שלא לומדים מנסיונם?
הנה, אחרי שקראתי כ-200 עמודים דיי בשקיקה
והתאהבתי נואשות בטטיאנה (טטיה) ואלכסנדר (שורה)
הצעירים והמקסימים שמתאהבים על רקע שעטת הגרמנים
לסטלינגרד ושאר הפרעות רומנטיות בדרך...עלה באפי רייח
"אשת הסנדלר"...זה היה בערך (זהירות ספוילר) אחרי שאלכסנדר
הציל במו ידיו במבצע הרואי בלתי יאומן את טטיאנה ממוות בחזית הגרמנית
ואחרי שהם מימשו את אהבתם בנשיקה לוהטת שתוארה לאורך עשר שורות (סתם..)
אחרי כל האירוע המעצב הזה הם חוזרים להסתיר את אהבתם בגלל שהיא חוששת
שאחותה שמאוהבת גם באלכסנדר תפגע ...! (WTFׂ)
ואם זה לא מספיק אז אחרי שהיא נסחבה עם רגל מרוסקת מקובעת בכמה
ענפים על גבו של אלכסנדר עם הפצצות והשתטחויות בדרך במשך מספר ימים
עד לחזרתה בשלום לבית חולים וגיבוסה פוטרים אותה סבה וסבתה מהצטרפותה
לרכבת שמפנה אותם מהעיר בתואנה ש - בגלל הגבס היא לא תעמוד בטלטולים...!?!
(WTF x 1000)
פה כבר הרחתי בכל מקום את מלכודת ספר הבנות לפתיים שאכלתי כל הדרך
לא מזמן עם אשת הסנדלר האיטלקית המעצבנת והפסקתי ..
הרווחתי הרבה זמן כי מדובר בטרילוגיה שבה כל ספר מעל 500 עמוד בקלות.
אוי אוי אוי ליבי ליבי עם כל הגברים שגילו את האמת המרה הזאת
אחרי...נשים רומנטיות שהגיון בספרים הוא לא נר לרגליהן, זה הספר בשבילכן

הנכס, קרוב-רחוק/ רותו מודן

רותו מודן הנהדרת מזמן מצויה בליבנו בזכות הספרים שהיא איירה וכתבה

אם הייתי יכול לבקש משאלה הייתי מבקש להיות מסוגל לצייר רומן גרפי
(אבל בכשרון טבעי כמו גיטריסט עם שמיעה מלידה...לא בדם יזע והעתקות)

לאחרונה קראתי ברציפות שני ספרים שלה

שהיא כתבה ואיירה בסגנונה הייחודי

תוך כדי חיפוש התמונות נזכרתי שלא מזמן קראתי עם סתיו את ספר
הילדים הנהדר הזה שלה שהוא אחד היפים והמצחיקים שראיתי

רותו, נדמה לי, שאוהבת לכתוב על אירועים משמעותיים אבל לא הרואיים
בחיי דמויות אפרוריות מעט שכל אחד יכול להזדהות עימם...אין גיבורים או יפיופים
בסיפורים שלה וגם היא לא מעטרת אותם בתכונות מוסריות נאצלות...
מה שמשותף לשני הסיפורים שקראתי
הוא שהסיבה נושאת ההבטחה שמניעה את העלילה
מתגלה אט אט  כשגוייה ולא מתגשמת בזיקוקים..
מה שיותר מעניין זה הדמויות ומה שמניע אותם

הביקורת (?) היחידה שלי הקטן יש להגיד על הספרים היא שנדמה לי
שהם מועתקים  מצילומים...כלומר כל פריים מצולם קודם (כמו בסינרומן המיתולוגי
של עיתון לאישה)  ואח"כ מעובד לתמונה מצויירת...כמובן שהבימוי קורה
ראשית כל בראשה של המאיירת והוא מקורי אבל תמיד דמיינתי
שמאיירים ניחנים ביכולות על בתחום הפרופורציה וההבנה המרחבית
שמאפשרות להם לצייר בקלילות ובחן את האיורים המופלאים שלהם
וכמו שאני בטוח שרותו מסוגלת...ההעתקה פשוט משרה תחושה מעט
עצית על הדמויות ללא התנופה שמאפיינת את הדמויות בטינטין למשל...
מצד שני אולי גם אני יכול לעשות קומיקס בשיטה הזו?