קוראים

יום רביעי, 27 ביולי 2022

מוטל בן פייסי החזן/שלום עליכם

מפתיע שזו הפעם הראשונה שאני מנסה לקרוא את הספר הכל כך ידוע הזה (אגב גם טוביה החולב באותה קטגוריה)...בחרתי בו אקראית בספריה כדי לגלות את גבותיה המורמות בפליאה של חוה - לא קראת את זה עדיין? ובכן עכשיו כבר קראתי ונשביתי כליל בדמות החמודה של מוטל, שמספר את הסיפור כאילו הוא מדבר אל חבר, בשפה של ילד בן 6 חכם במיוחד, איזה יופי!
מוטל חובב הפירות והציורים התייתם מאביו החזן וגר עם אמו שמזילה דמעות בכל הזדמנות ועם אחיו אליה שמחפש דרכים להתפרנס ומנסה בכח הזרוע להכניס דרך ארץ במוטל השובב...לאחר נישואיו של אליה ולפני הפוגרום הבלתי נמנע למזלם (שמתואר בספר כארוע של מה בכך, בלי להזדקק לתאורי זוועה כלשהם) מוצאים כל בני המשפחה את עצמם בלווית חברים נוספים בדרך לאמריקה מקור כל התקוות...המסע הארוך שעובר במספר תחנות באירופה , ההגעה לארה"ב ותחילת החים בה מתוארים בקלילות וקופצנות דרך עיניו של מוטל המוקסם
שלום עליכם, הסופר האידי הדגול, שאני זוכר את סבא שלמה שלי מספר עליו בגאווה לא פעם, כתב את הספר בערוב ימיו עד ימיו האחרונים ולמעשה הספר נקטע באיבו, כמה חבל...הייתי שמח להמשיך לקרוא עוד ועוד את הספר המלבב הזה. את הגרסה הקלאסית תרגם א.ד. ברקוביץ חתנו שלדברי שלומית הנדלסמן המתרגמת הוא צנזר ממנו קטעים רבים שהציגו את היהודים באור לא ממש חיובי...אני תוהה מה נשאר מהספר המקורי במקרה כזה כי כמעט כל הספר מציג את המשפחה היהודית כאוסף של אנשים לא מי יודע מה מכובדים או נחמדים ...

יום שישי, 1 ביולי 2022

בן החמאס / מסעב חסן יוסף

הקורונה חזרה לחיינו לאחרונה ומצאתי את עצמי ישן בחדר של אייר ...על השולחן בחדר המבולגן תמידית הציצו אלי כמה ספרים מעניינים...גבר נכנס לפרדס של אשכול נבו שכבר התחלתי ועושה רושם טוב כמו שאר ספריו, עוד איזה מד"ב סתמי בנוסח משחקי הדיונון והספר הזה - בן החמאס , שמשך אותי מיידית ועבורו הנחתי את מוטל בן פייסי הנהדר שהגעתי עימו לאמריקה וספר מד"ב מעולם הטבעת שאני מתמודד עימו במנות קטנות כבר כחודש....סיימתי את הספר הזה תוך יומיים זריזים, זה ספר מאוד קריא בטח למי שחווה את כל המאורעות שמוזכרים בו בזמן אמת, כשגור חזר לסופ"ש הוא אמר לי שזה אחד הספרים הכי נקראים בקרב חיילים...אני יכול להבין את זה, גם בגלל הנושא, גם בגלל שהוא מציג בסופו של דבר את ישראל באופן מתון יחסית למה שאנחנו רגילים , וגם בגלל הוא פשוט לקריאה ללא סיבוכים ספרותיים מיוחדים... ופה גם חולשת הספר - מה שצורם לי יותר מכל בספר זה שהוא מדלג על החלק הכי מסקרן שלו - איך זה שמסעב היקר שמנע כל כך הרבה פיגועים הסכים לעבוד בשביל ישראל? הרמזים בספר שמתארים את נסיונו הראשון בכלא ואת האכזריות הברוטאלית של אנשי החמאס כלפי פלשתינאים לא מספיקה לטעמי לשפוך אור על החלטה כל כך מורכבת....הסופר מעדיף לקצר את השלב הזה ולעבור מהר אל האקשן ואל מניעת הפיגועים , גם הקשר הטוב עם הישראלים שמפעילים אותו (בתמונה למטה קפטן אולי שהפעיל אותו) ומרשימים אותו בהתנהגותם האנושית לא יכול להסביר איך כבן של מנהיג דת שהוא מעריץ במלוא המובנים הוא בחר לעבוד עם הצד השני , גם לא ההסבר שבכך מנע את מותו... בקיצור זה ספר טוב עבור אנשים צעירים , לא ספרות גדולה , יותר כמו כתבה עיתונאית של מוסף סוף שבוע

יום רביעי, 25 במאי 2022

המורה / פרנק מק'קורט

את פרנק מק'קורט הזכור לטובה מהספר "ככה זה" מצאתי בערמת החזרת הספרים של מישהו אחר כך שהוא בחר אותי בעצם, וטוב שכך... בספר הזה הוא מתאר את שנותיו כמורה ללשון וספרות בכמה בתי ספר תיכון בארה"ב ואת הגישה המיוחדת שלו להוראה שאפשר לתמצת אותה - "בוא נמצא משהו שיוצר ענין בכיתה ואחר כך כבר נמצא דרך לשזור אותו לחובות הלימודיות" זיכתה אותו בפרסים רבים כמורה מצטיין והעניקה לו המון חוויות לספר עליהן...תמיד מעניין לקרוא על חיים אמיתיים (או לפחות להאמין בכך)...ספר שלתדהמתי סיימתי תוך יומיים, כמו פעם, וזאת לאחר תקופה ארוכה שהתקשיתי להתפנות לקריאה (הזמן הפנוי נגנב על ידי משחקי מחשב משתנים נטפליקס ומשחקי כדורסל)...לא רק שהספר הזה גרם לי לקדחת קריאה קלה הוא גם גרם לי לשבת ולעדכן את הבלוג! אחרי כשנתיים שחונות...מה שיוצר אצלי חששות מסוימים כי לפחות 15 ספרים הצטברו מאז העדכון האחרון...

יום שני, 30 בנובמבר 2020

ג'ים הילד / טוני ארלי

 

כבר מהעטיפה הטום סויר שלו אפשר להרגיש שהספר הזה מיוחד...
קראתי עליו בעיתון מזמן ורשמתי לעצמי לקרוא אותו...
ספר נהדר שמתמקד בג'ים בן העשר שחי בעיירה אמריקאית 
אי שם בשנות ה-50...יתום מאב אך עם שלושה דודים
מצחיקים ונהדרים ...(הקטעים שהם מותחים אותו הם מהיפים בספר)..
כמו בהרבה סיפורים האחרים גם כאן יש סבא עבריין ומתח
בין העיירה שגרה במעלה ההר והעיירה שנמצאת בשפלה...






כל זה מנווט בנחת, באנושיות עם טעם של פעם...
וטעם של עוד ...טוב מאוד


מנצחת / ישי שריד

 

לא, לא קראתי את הספר מיד אחרי שני הקודמים של ישי שריד
למעשה זה הספר האחרון שקראתי בחודשים האחרונים...
ושוב כתמיד אפשר לסמוך על ישי המוכשר שיכתוב ישר ולעניין, 
שהקורא שלו יחוש בבית מההתחלה ולאורך כל הספר .
ישי שריד הוא עכשיו בשבילי מה שהיה אהרון מגד בגיל 20-30
מישהו שאני רוצה לקרוא את כל הספרים שלו...
וכרגע בבית הספרים ה"שלישי" ו"מפלצת הזכרון" 

מה שמיוחד בספר הזה הוא בכלל שלקחנו אותו עבור גור  
באחת השבתות שהוא יצא מקורס מכ"ים (כן , כן...הבלתי יאומן קרה
והוא התחיל לקרוא ספרים...) , היתה לי תחושה שהוא יאהב אותו...
שריד כותב הרבה על עניינים שקשורים  לצבא , לצעירים...
ואכן גור התלהב מאוד ...
יש אפילו שמועה שהוא ואייר פתחו בלוג ספרים  משלהם (תאומים וספרים נקרא) 
טרם ביקרתי בו...אבל נשמע לי מצויין...

ישי מתמקד בספר הזה בפסיכולוגית צבאית מהוללת, בת של פסיכולוג 
מהזן הפרוידאני הישן...שיוצאת מהקוביה המשרדית ובוחרת
לבדוק מקרוב את צרכי החיילים בשטח... ולנסות להפכם למכונת הרג יעילה יותר...
כך היא מכירה מג"ד צעיר שבהמשך ימונה לרמטכ"ל
ולו היא הורה במתכוון ויולדת את בנה היחיד...שמתגייס
לצנחנים ונכנס להלם קרב מהסוג שהפסיכולגית
התמודדה עימו לא פעם לעיתים בהצלחה ולעיתים לא...
הישירות הזו של שריד וההתמקדות בעיקר מתבטאת באופן טבעי
בדקותם היחסי של ספריו...נראה שישי יותר מכל אוהב להעיף בעריכה מספריו כל קטע או
פיתול עלילה שלא משרת אותו...איזה חידוש מרענן...
אפילו דקלה סיימה אותו ואהבה...
זה אף פעם לא קרה !