הקורונה חזרה לחיינו לאחרונה ומצאתי את עצמי ישן בחדר של אייר ...על השולחן בחדר המבולגן תמידית הציצו אלי כמה ספרים מעניינים...גבר נכנס לפרדס של אשכול נבו שכבר התחלתי ועושה רושם טוב כמו שאר ספריו, עוד איזה מד"ב סתמי בנוסח משחקי הדיונון והספר הזה - בן החמאס , שמשך אותי מיידית ועבורו הנחתי את מוטל בן פייסי הנהדר שהגעתי עימו לאמריקה וספר מד"ב מעולם הטבעת שאני מתמודד עימו במנות קטנות כבר כחודש....סיימתי את הספר הזה תוך יומיים זריזים, זה ספר מאוד קריא בטח למי שחווה את כל המאורעות שמוזכרים בו בזמן אמת, כשגור חזר לסופ"ש הוא אמר לי שזה אחד הספרים הכי נקראים בקרב חיילים...אני יכול להבין את זה, גם בגלל הנושא, גם בגלל שהוא מציג בסופו של דבר את ישראל באופן מתון יחסית למה שאנחנו רגילים , וגם בגלל הוא פשוט לקריאה ללא סיבוכים ספרותיים מיוחדים... ופה גם חולשת הספר -
מה שצורם לי יותר מכל בספר זה שהוא מדלג על החלק הכי מסקרן שלו - איך זה שמסעב היקר שמנע כל כך הרבה פיגועים הסכים לעבוד בשביל ישראל? הרמזים בספר שמתארים את נסיונו הראשון בכלא ואת האכזריות הברוטאלית של אנשי החמאס כלפי פלשתינאים לא מספיקה לטעמי לשפוך אור על החלטה כל כך מורכבת....הסופר מעדיף לקצר את השלב הזה ולעבור מהר אל האקשן ואל מניעת הפיגועים , גם הקשר הטוב עם הישראלים שמפעילים אותו (בתמונה למטה קפטן אולי שהפעיל אותו) ומרשימים אותו בהתנהגותם האנושית לא יכול להסביר איך כבן של מנהיג דת שהוא מעריץ במלוא המובנים הוא בחר לעבוד עם הצד השני , גם לא ההסבר שבכך מנע את מותו...
בקיצור זה ספר טוב עבור אנשים צעירים , לא ספרות גדולה , יותר כמו כתבה עיתונאית של מוסף סוף שבוע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה