יתי בהמצאת סיפורים בז'אנרים שונים (שזה מאוד מתיש וגם ההומור הדבילי שלי לא כל כך התאים לילדי הרכים של אז..) הגעתי למסקנה שחייבים לחדש את מלאי הסיפורים ע"י חזרה לקריאת ספרות נעורים ...החלטה זו התגבשה לאחר שנפל לידי הספר הנפלא "מטילדה" (רואל דאל) בעקבות ביקורה של אחיינית. הנסיון הראשון שלי, נדמה לי, היה בספר "המלחמה לאש" של סופר צרפתי ישן (רוסלאן הבכור...?) ואחריו הילדים זכו לסיפור הרפתקאות סוער עם תיבולים עצמיים מתקופת האבן......עד היום הם מזכירים לי שהממוטות כרתו ברית עם ניאו וחבריו...מאז אני מקפיד לפקוד גם את מדפי הנוער בספרייה בחיפוש אחרי אוצרות ולרוב התוצאות משמחות את לבבי.
"השבוי מזנדה" זכור לי עוד מימי ילדותי, קראתי רבים מהספרים של הסדרה (זכור לטובה "80 יום מסביב לעולם")הידועה הזו של "כתרי" אך איכשהוא דווקא עליו בחרתי לדלג בכל בחירה. כנראה שהיתה לי סיבה טובה כי כשקראתי אותו בימים אלו די השתעממתי....אולי לבני נוער וילדים, בעזרת תרגום עדכני, הוא יכול להיות הרפתקה ספרותית בימינו, אבל במבחן הזמן וגם כחומר גלם למעשיות עצמיות לילדיך, הוא לא כל כך מומלץ...
בתמונה - המלך רודולף שבוי בטירת זנדה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה