השבוע נגשתי לספרייה האהובה בבית עלי ומרוב ספרים מפתים נעתקה לי הנשימה
...מיד רשמתי עוד צ' ק בטחון ועכשיו יש לנו כבר 3 מנויים (15 ספרים). זה עדיין לא יותר מדי כי הילדים קוראים בקצב, חלק מהספרים הם קומיקסים (חייבים) שנקראים במהירות וגם הסופגנייה שלנו הקטנה מתחילה להראות ענייין בספרים והתחלנו להביא גם לה ספרים. מה שהשאיר אותנו המבוגרים עם 5-6 ספרים חדשים שמונחים כרגע על מדפים שונים בבית ומחכים לתורם. הראשון מבין אלה שחשבתי לשים עליו את ידי היה החדש של צבי ינאי (השם פרח מזכרוני), אולם מיקומו כרגע לוטה בערפל...במקומו לקחתי את הספר הזה שהבטיח רבות מאותה סיבה שהספר של יהלי סקרן אותי...יש לי דיסק אחד של ניק קייב מלפני הרבה שנים ופעם הוא היה עולה בתדירות גבוהה על קרן הלייזר. בכל מקרה את הספר הזה קראתי במהירות (יומיים וחצי) מה שבד"כ מרמז על ספר מרתק במיוחד...אולם זה לא המצב כאן לדעתי. כלומר הספר כתוב טוב ומחביא בתוכו כל מיני אפיזודות שקשה להתעלם מהן אולם הדמות של הגיבור הראשי כל כך דוחה וחסרה איזשהוא מרכיב אנושי שכל הספר חשבתי לעצמי - " בשביל מה לטרוח לכתוב ספר שלם על דמות כל כך מגעילה"..מזל שיש את הבן שלו שמרכך קצת את התחושה הקשה ששוררת לכל אורך הדרך של ירידה לביבים והתפלשות בהם....זה ספר מבלבל כי למרות כל מה שכתבתי קשה להניח אותו בצד, אולם מצד שני גם קשה מאוד להמליץ עליו למישהו...בגלל שהוא חומר ספרותי משובח הוא גם משפיע על מצב הרוח של הקורא והסתובבתי בסיומו קודר ועצבני....אני מנסה לפצות על כל עם הספר הנוכחי שדן בווידויו של גנב ספרים (אולם נדמה לי שזה לא יתמשך הרבה) ומה שבהחלט מאיר אור גדול על הנשמה אלו כל ספרי הקומיקס שאני לא טורח לייחד להם בלוג נפרד (משום מה..) ושאנו צורכים בבית לרוב בשבועות האחרונים - אסטריקס, שי צ'רקה וספריו, דיק טרייסי המרתק - במחשבה שניייה אולי באמת נכתוב עליהם בקרוב, בהחלט מגיע להם.
...מיד רשמתי עוד צ' ק בטחון ועכשיו יש לנו כבר 3 מנויים (15 ספרים). זה עדיין לא יותר מדי כי הילדים קוראים בקצב, חלק מהספרים הם קומיקסים (חייבים) שנקראים במהירות וגם הסופגנייה שלנו הקטנה מתחילה להראות ענייין בספרים והתחלנו להביא גם לה ספרים. מה שהשאיר אותנו המבוגרים עם 5-6 ספרים חדשים שמונחים כרגע על מדפים שונים בבית ומחכים לתורם. הראשון מבין אלה שחשבתי לשים עליו את ידי היה החדש של צבי ינאי (השם פרח מזכרוני), אולם מיקומו כרגע לוטה בערפל...במקומו לקחתי את הספר הזה שהבטיח רבות מאותה סיבה שהספר של יהלי סקרן אותי...יש לי דיסק אחד של ניק קייב מלפני הרבה שנים ופעם הוא היה עולה בתדירות גבוהה על קרן הלייזר. בכל מקרה את הספר הזה קראתי במהירות (יומיים וחצי) מה שבד"כ מרמז על ספר מרתק במיוחד...אולם זה לא המצב כאן לדעתי. כלומר הספר כתוב טוב ומחביא בתוכו כל מיני אפיזודות שקשה להתעלם מהן אולם הדמות של הגיבור הראשי כל כך דוחה וחסרה איזשהוא מרכיב אנושי שכל הספר חשבתי לעצמי - " בשביל מה לטרוח לכתוב ספר שלם על דמות כל כך מגעילה"..מזל שיש את הבן שלו שמרכך קצת את התחושה הקשה ששוררת לכל אורך הדרך של ירידה לביבים והתפלשות בהם....זה ספר מבלבל כי למרות כל מה שכתבתי קשה להניח אותו בצד, אולם מצד שני גם קשה מאוד להמליץ עליו למישהו...בגלל שהוא חומר ספרותי משובח הוא גם משפיע על מצב הרוח של הקורא והסתובבתי בסיומו קודר ועצבני....אני מנסה לפצות על כל עם הספר הנוכחי שדן בווידויו של גנב ספרים (אולם נדמה לי שזה לא יתמשך הרבה) ומה שבהחלט מאיר אור גדול על הנשמה אלו כל ספרי הקומיקס שאני לא טורח לייחד להם בלוג נפרד (משום מה..) ושאנו צורכים בבית לרוב בשבועות האחרונים - אסטריקס, שי צ'רקה וספריו, דיק טרייסי המרתק - במחשבה שניייה אולי באמת נכתוב עליהם בקרוב, בהחלט מגיע להם.
בתמונות - כריכת הספר בעברית ובאנגלית (שמייצגת הרבה יותר טוב את רוח הספר), ניק קייב בתמונה קצת ישנה אבל כזאת שמייצגת את תקופת הדיסק שקיים אצלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה