ז'אנר ספרי העצות למיניהן לא ממש פופולארי אצלי. אף פעם לא חשבתי שספר שמבטיח ניסים ונפלאות בתחום שינוי האישיות יכול לתת לי מאגרי מחשבה טובים יותר מאשר כל ספר רגיל, מה שגם הספרים הללו הם בד"כ דידקטיים להחריד (או לפחות היו כך כשניסיתי, מי זוכר מתי, להעביר עימם שעה קלה).
למרות כל זאת ידי נשלחה אל המדף ולקחה את הספר כנראה בגלל מחברו. גארי קספרוב , אלוף השחמט, חייב להיות אישיות מעניינת. ובאמת החלקים שבהם הוא מתאר מאורעות מהעבר הם המעניינים יותר בספר, למען האמת גם החלקים שבהם הוא טורח את משנתו שאותה הוא מכוון כנראה למנהלים בכירים בכל מיני ארגונים לא משעממת אם כי לא קל לצלחה. בכל מקרה השילוב של הפילוסופיה שהוא גיבש שנעוצה בחוויות שונות מעברו שאותם הוא דואג לספר לעיתים לא רחוקות מדי מצליחות להמשיך לעניין גם אחרי משבר העמוד הארבעים. תובנה אחת שאמצתי - מדברת על הצורך בתכנון אסטרטגי שקודם לטקטקיקה שתנקוט להשיגו. או כמו שמצוטט איזשהוא ג'נרל (סיני נדמה לי) בספר - " אסטרטגיה ללא טקטיקה היא הדרך האיטית ביותר לנצחון, טקטיקה ללא אסטרטגיה היא הקולות המפוארים שמלווים את המפלה הוודאית". כמובן שמייד הקשתי מזה אל חיי הפרטיים ובצעתי פליקפלאק מרהיב בחיי העבודה שלי ומצעיר מרדן הפכתי לכלב מקופל זנב (רציתי להוסיף שמלקק את מגף אדוניו אך חשבתי שזה דימוי קשה מדי...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה