ספר חזק ומעניין שניכר שהסופר מקצוען שיודע היטב את מלאכתו (בדומה לטרומן קפוטה...). לקחתי אותו כי הוא הביט בי באקראי מן השולחן בספרייה והשם של הסופר היה מוכר לי...מצד שני עד היום לא קראתי שום דבר שלו ואלו כבר תנאים טובים בעיני לדגום מהיצירה הספרותית .
בספר מתואר תהליך ההזדקנות באופן גראפי ובלי מריחות...סגנון שהתחברתי אליו בקלות...יש בו כמה רבדים מעניינים בהם לפתע הסיפור עובר לתקופה אחרת בזמן בלי התראה או הצדקה רק בשם החופש האמנותי...ברקע יש עלילה מדע בדיונית (הספר מתרחש ב-2020) שמתארת עולם אחרי מלחמת עולם סין-ארה"ב וחורבנם , עלייה של מקסיקו שכובשת בחזרה כמה מדינות והווצרותם של חיים מכאניים שניזונים על חשמל או דלק..אבל כל זה כקישוט לתאור חסר הרחמים של ההתדרדרות הפיזית שצפוייה לכולנו....לא כל כך התחברתי לתאורי הצמחים שחוזרים על עצמם בראש כל פרק ( כנראה שרק חובבי גינון יכולים להנות מהם..) וגם עלו לי כמה ספקות בקשר להגיון של המאורעות כפי שאמורים להתרחש בעולם פוסט גרעיני ( למשל אין הרס של הסביבה למרות כל הפצצות-גשם גרעיני וכ"ד שכולם כבר יודעים על קיומם)...אבל הספר מחזיק את הקריאה בתאורים המדוייקים של הדמויות ובפיתולי העלילה המעניינים.
מסקנות - צריך למצוא עוד ספרים של אפדייק...אסור להגיע למצב של תלות עלובה עם ההזדקנות ( מסקנה שרק חוזקה בעקבות הספר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה