במסיבת יומהולדת 50 של אורן איתן, לאחר שמיציתי את כל קטעי הדאחקות על חשבונו העדפתי לפרוש לאחד מחדרי הילדים ולנצל את הזמן לקריאה, מתוך המדף בחדר הציץ אליי הספר הזה שמסתובב לי בשולי הראייה כבר שנים אחדות אולם אף פעם לא מצאתי את העוז לנסות ולצלוח אותו, כיוון שהמבחר היה מצומצם באותה נקודת זמן החלתי לעלעל בו ואפילו הצלחתי לסיימו (כעבור יומיים בערך). הספר שנכתב אי שם סביב שנת 2000 (אם אני לא טועה) בהחלט מריח מלא אופנתיות...העיצוב של הפונטים הגדולים והמשתנים כדי להדגיש משפטים מסויימים שדניס כנראה חשב שהם שירה צרופה הוא משהו שכבר אף אחד לא יעז לנסות עכשיו (כנראה שהקטע הזה כבר מוצה בספרים רבים), הסיפור עצמו כמו כל ביוגרפיה של אדם מוכר מצליח לרתק בדרכו...אולם לכל אורך הספר חזרה לי המחשבה שדניס כתב את הספר הזה בראש ובראשונה כדי להשיג חוזה יותר גדול מאחת קבוצות האנ.בי.איי....חלקים גדולים ממנו נראים כמו אוסף הוכחות שדניס רשם לעצמו לזמר בפני בעלי הקבוצות בכדי להצדיק את ההעלאה המתבקשת בשכרו...בסה"כ הספר היה דיי מייגע לצליחה וכמו רודמן עצמו- זמנו עבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה