 |
| האפור המדכא של התקופה הנאצית והבדידות של האדם המוסרי כנגד מנגנון הרשע |
 |
| הנאצים מיררו לו את החיים עד שבסוף התאבד... הרעיון לספר היה יוזמה של חבר שניסה להניעו ולהוציאו מהדכאון שהוא שהה בו לאחר המלחמה |
יום שישי, 2 בדצמבר 2011
לבד בברלין/ האנס פאלאדה
התיקונים/ ג'ונתן פרנזן
 |
| החלום האמריקאי על טנדר בנוף של המערב התיכון, כל מיני סמלים אמריקאיים מעורבבים שתפקידם למשוך את העין הישראלית..אין כל כך קשר לתוכן של הספר |
אני בכל מקרה רותקתי למיטה למשך מספר לילות ועקבתי בעיון אחרי קורות חייהם של בני המשפחה הנכה הזו....אב זקן עקשן וזעפן שעובר תהליך נבילה מואץ, אם "משגעת פילים" (מזכירה קצת את סבתא מינדל שלנו) ושלושת ילדיהם על שלל מוזרויותיהם שלכל מאוד מהם התחברתי בנקודות שונות.
מה שעניין אותי בספר הוא שאין בו עלילה סוחפת שמושכת לעקוב אחרי קורות הגיבורים אלא הסיפור נטוע בלב מאורעות בנאליים לכאורה וכל יופיו במבט הקרוב לעיתים מיקרוסקופי שהוא נותן לקורא על מה שמוביל את הגיבורים...אהבתי את התנועה בזמן קדימה ואחורה כפי שהיא מסופרת מנקודות מבטם של הגיבורים השונים ומאירה את המאורעות ברבדים נוספים. היה קשה להתחבר לדמויות, היחידה שחבבתי היא הבת הטבחית שהפרפקציוניזם והתחרותיות מניעים אותה והיא מסרבת להכנע ולשוט בזרם ולמרות כל זאת היא בעלת החמלה הגדולה מכולם בספר...דמות אחת שממש עוררה בי סלידה היא אשתו של גרי (הבן הבכור - "הנורמלי") שמשתמשת בילדים שלהם כנגדו וכדי לנצח בכל מיני ויכוחים פנימיים (הייתי שמח לשמוע מהסופר מה הוא חושב על הדמות הזאת...) בסה"כ ספר מיוחד, לא יודע אם הרומן הגדול ביותר של התקופה באמריקה אבל בהחלט השג ספרותי.
 |
| הגרסה האמריקאית של העטיפה מדגישה יותר את חג ההודייה שמכנס את כל בני המשפחה לסעודה אחרונה שהיא בהחלט הגורם המניע בסיפור.. נראה לי שעטיפה כזו לא היתה כל כך מצליחה למשוך את העין הישראלית |
הירשם ל-
רשומות (Atom)