 |
האפור המדכא של התקופה הנאצית
והבדידות של האדם המוסרי כנגד מנגנון הרשע |
 |
הנאצים מיררו לו את החיים עד שבסוף התאבד...
הרעיון לספר היה יוזמה של חבר
שניסה להניעו ולהוציאו מהדכאון שהוא שהה בו לאחר המלחמה |
הספר הזה עשה המון רעש בעיתונים וברדיו ובכלל...כך שהסקרנות לגביו היתה ברורה...קניתי אותו במבצע 1+1 בצומת ספרים (השני שעליו הייתי מוכן לשלם בשמחה: "הברווז" של דודו גבע)...בסופו של דבר גם אני הפכתי לאחד ממליצי היושר של הספר..הוא אולי לא הפנינה הספרותית שמציגים אותו אך הוא בהחלט ספר סוחף שקשה להניחו...ישנם כמה קטעים בספר שמניעים את העלילה והם קצת מופרכים (כמו הקטע שחברת הבן המת היא אחת מאלו שבמקרה רואה את הגיבור כשהוא מניח את הגלויה בחדר מדרגות ..מה שמביא עליה בסופו של דבר גורל מר ביותר, או הרצון של הגיבור לפרסם את הגלויה בבית החרושת שלו עצמו מתוך "סקרנות" לראות איך התגובה של הסיפור...) אבל בכללותה הדמויות חיות לגמרי ומסיעות את הקורא במבוך של רגשות... קראתי בעיתון שחיים רביבו קרא את הספר לאחרונה והתחבר אליו...בהחלט לא חומר הקריאה האופייני לכדורגלנים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה