מסופוטומיה שתיקת הכוכבים/ יהודה ישראלי ודור רווה

תחנת החלל של הפיתגוראים צפה בחלל,
עינים חלולות המייצגות כנראה את הגנוסטיים מביטה בה בחמדנות...
ומתחת הבסיס שצמח ממסופוטמיה בעלילה מלווה..

ספר מד"ב מפתיע ומקורי שלא ציפיתי ממנו לכלום ולמעשה חשבתי שמדובר בזבלון (כנראה העטיפה והעובדה שמדובר בסופרים ישראליים...), כשהעזתי בסופו של דבר להתבונן בו לעומק - גיליתי שהוא בעצם בהוצאת ע"ע (שסדרת המד"ב בה היא למופת) ושהמחברים עשו כבר משהו בחייהם עד כה (פסיכולוג ומנהל תוכן..) רק אז הבנתי שאולי יש משהו בספר הזה ולשמחתי גיליתי שאכן כך...
קבלתי אותו מחלי, קניינית בצומת ספרים שמגיעים אליה המון ספרים והיא מחפשת לפעמים כיצד להפטר מהם...הוא שכב אצלי על המדף לפחות חצי שנה  ורק כשנקלעתי למצוקה והתחלתי לסרוק את מדף הספרים הישנים הוא חזר לחיים...ניסיתי לפניו את "אל תיגע בזמיר" שקראתי באיזו כתבה שהוא הספר הראשון או השני הנבחר על ידי הקוראים בארה"ב...הספר שאצלי סובל מתרגום מיושן שבאמת לא מאפשר להנות ממנו (קצת כמו לראות סרט ישן...) כך שזנחתי אותו במהרה ואז נתתי צ'אנס לספר הזה...כמו ברבים מהספרים שבז'אנר הספר כולל המון מידע תאורטי שקשור לנסיון החיים של המחבר (במקרה הזה פסיכואנליטן) אולם הפשטות שבה העלילה מתקדמת והדמויות המעט שטוחות מאפשרות לעבור את החלק הזה בקלות יחסית..למרות שאין לי שמץ של יכולת לחזור כרגע על הרעיונות המרכזיים...ההנאה בספר טמונה בשילוב של הפסיכולוגיה והפילוסופיה לתוך המתווה הקלאסי של עימות גורלי לשלום העולם...במקביל יש גם עלילה שמתרחשת במסופוטומיה העתיקה שרק בסוף מבינים איך היא מתקשרת לכל הסיפור, לדידי החלק הזה בסיפור היה המעניין ביותר...
אז מעכשיו אני יודע קצת יותר טוב על האתאיסטיים העתידיים (שוללים אמונה באל ומאמינים בהגשמה דרך הכלכלה), על הגנוסטיים ( מאמינים באל שקדם לאל שברא את העולם ומטרתם לחזור אל האיין כלומר לאיין את המציאות) ושל הפיתגוראים (מאמינים במושלמות המתימטית והמוזיקלית של האל ואיך שהיא מתבטאת בעולם)....החלקים בספר שהסבירו כיצד בעתיד יומצא מכשיר שמייצר הכל מאבק כוכבים- מתוך ההבנה של המרכיב הבסיסי של העולם הינם גם מהיפים שבספר...
לסיכום - נחמד ביותר.

אנשים טובים / ניר ברעם

ספר מבריק שכתוב בשפה מרשימה ושומר על האיכות שבו לכל אורכו.

שמעתי עליו הרבה כשהוא יצא לאור ועורר הדים...הוא היה אצלי ברשימה של הספרים שכדאי פעם לקרוא...

ולפני כמה שבועות החלטתי שהגיע זמנו.

הגיבורים הראשיים שלו תומס הגרמני וסשה הרוסייה מתוארים להפליא. גיבור נוסף שאני מרגיש שקיים בספר הינו- היהודים. הספר מנסה לתאר את מהלכם של דמויות בתקופת המלחמה שחייהם אינם משיקים לחווית השואה באופן ישיר...חוויה  שישר מתקשרת, אצלנו היהודים לכל ספר שעוסק בתקופה. אולם לכל אורכו בנגיעות עדינות, רמזים וסצנות צדדיות מרגישים את היהודים בסיפור למרות שהוא לא כתוב עליהם...זאת סתם אבחנה קטנה שלי... 

ניר ברעם מפתיע ביכולת הסיפורית שלו, התדמית שלו היא של בחור מעודכן כזה שאתה מצפה ממנו להשתלב אולי בערוץ הספורט ולשמוע ממנו ניתוחים נלהבים ורציניים של כדורגל ספוגים בראיית עולם נרחבת אולם לא של משכיל גדול...מסתבר שהוא שייך לכל העולמות...כותב ספר כל כך ספוג חכמה והבנה אנושית מחייב להעניק למחברו את התואר  אינטלקטואל...בדומה לאינטלקטואלים הקדומים שלפני שישבו לכתוב ספר ספגו לתוך הוויתם את מיטב החוכמה האנושית שנצברה עם הדורות

רגעים היסטורים ורגעים היסטריים / פרופ' מיכאל הרסגור ואהוד פוקס

מגילת סט מיקלה/ אכסל מונתה. הלן קלר / לורנה א.היקוק. רומן ישראלי/ דמיטרי פרופוקייב

אי שם בתחילת השנה  סיימתי לקוראם ועד היום לא התפניתי לכתוב עליהם....

מתוך ערמת הספרים הישנים שאמצתי מדפנה לוי בחרתי את הספר הזה, בתקווה שיעורר בי את ההתפעמות של "חיי מיכאלאנג'לו" המעולה (מאותה חבילה..).  גיליתי ספר שאני מבין שנחשב לקלאסיקה בתקופות מסוימות אך בהחלט שייך לעבר...אולי זה התרגום או אולי האידיאליזציה המופרזת שנושבת מבין דפיו שמקשה לבן זמננו להזדהות עם  הדמויות והעלילה.... זוהי התקופה שאנשים לא הסתפקו מגדולה מסוג אחד (רפואה) וניסו להשאיר חותמם גם בתחומים אחרים (ספרות).... צלחתי אותו באיטיות עם הפסקות ארוכות...עם זאת מעניין לקרוא על התקופה ועל האנשים שטרם הוצפו לגמרי באוקיינוס הידע כבימינו ...

את הספר השאלתי מאייר שקראה אותו במסגרת מצעד הספרים של בית הספר (היא קראה את כולם..)...למרות שכולם מכירים בקוים רופפים את סיפורה של הלן קלר זה היה מרתק להתחקות אחרי השתלשלות המאורעות במיוחד השלב הראשוני עד להשגת פריצת הדרך והקישור בין המילים למושגים האמיתיים (בעזרת המים)...ספר מרגש ומעולה..לאחר כמה שבועות נתקלתי במקרה בסרט בערוץ הסרטים וישר יכלתי לנחש שמדובר בהלן קלר ונהניתי שוב לצפות בהמחזת כל המאורעות שתוארו בספר...גיליתי שאח"כ אייר קראה גם את "פנג הלבן" ואהבה אותו מה שמילא אותי גאווה לא קטנה...אולי זה גם בזכות זה שהיא ראתה אותי קורא את הספר הזה..מי יודע...

דימיטרי פרוקופיייב העיתונאי ושדר הרדיו הידוע שמפליא את כולם בעברית המצוחצחת שלו...היה מעניין לגלות כיצד התעוררה בו הזיקה לעברית ולארץ ישראל..היה מרגש לגלות את האהבה המפתיעה שהוא  ואשתו רוחשים לנו...כל דבר בעיניו נראה קסום בארצנו (למשל הנקיון ברחובות)...כמעט כמו התחושה העצמית שהיתה לנו פעם לפני שהתקלקלנו..אומרים שהיה פה שמח ...החלק השני של הספר שמתאר את הפוליטיקה הרוסית בזמן הפרסטרויקה מפורט וקצת יבש וכבר התקשתי לצלחו עד הסוף..כדאי לחזור מדי פעם לקרוא בספר ולהתחזק קצת..אנחנו לא כל כך גרועים כנראה..

חידת הלוטוס/ ניסים אמון

לא כל כך ברור מקור השם ..אני מניח שהוא נבחר על ידי ההוצאה ולא על ידי הסופר..
כדי למשוך קהל מסויים גם באמצעות העטיפה 

ספר קטן ומעניין שנכתב על ידי אחד מהסופרים לרגע שיוצרים את השפע שקיים כיום..ואין כל סיכוי להתוודע אליו באמצעים הרגילים אלא רק על ידי הימור רגעי או המלצה חמה של מכר...וככה הוא הגיע לידי על ידי חנה (שקיבלה אותו מביתה..). אני מקווה שזה לא סיפור שמבוסס על אמת כי בניגוד למקובל הסוף שלו דיי מזעזע ומדכא...הספר כולו כתוב נהדר ומדלג בין עלילה שבמרכזה חיפוש אחר צעיר קנדי יהודי שנעלם בהודו ובין הצצות לתחנות שונות במסע הרוחני שעבר המחבר במזרח...ניכר שהוא  אכן עבר שינוי תודעתי משמעותי ולרבות מהתובנות שהוא העלה נמצא הדהוד במערות נפשי (החלולה?)...אני זוכר במיוחד משפט אחד שממש אמצתי אל ליבי עד היום ואני נוהג להזכיר אותו לעצמי כי הצלחתי לרדת לעומקו (בעזרתו האדיבה של המחבר) - " מי המארח של המחשבות במח שלך?" ....זוהי השאלה שהוא קיבל מאת אחד הנזירים במקדש שאליו הצטרף ושהה בו שנים מספר...שאלת הזן הידועה שמתחבטים בה ודרכה מגיעים להארה...נסים מספר שהשאלה נשמעה בתודעתו יומם ולילה במשך שנים ובסוף הוא ירד לעומקה והסביר את התשובה לאב המנזר...ואח"כ קיבל את ברכתו לעזוב ולהמשיך הלאה במסעו....אהבתי מאוד את התשובה שהוא מצא (יותר נכון הבנתי אותה) ובמובן מסויים אני מנסה ליישמה...בסה"כ ספר מעניין, שונה וייחודי בשלל הפירות הספרותיים, מרתק ומעורר מחשבה.

נראה כמעט כמו האב טיפוס לנזיר הישראלי המודרני, לא?