אי שם בתחילת השנה סיימתי לקוראם ועד היום לא התפניתי לכתוב עליהם....
מתוך ערמת הספרים הישנים שאמצתי מדפנה לוי בחרתי את הספר הזה, בתקווה שיעורר בי את ההתפעמות של "חיי מיכאלאנג'לו" המעולה (מאותה חבילה..). גיליתי ספר שאני מבין שנחשב לקלאסיקה בתקופות מסוימות אך בהחלט שייך לעבר...אולי זה התרגום או אולי האידיאליזציה המופרזת שנושבת מבין דפיו שמקשה לבן זמננו להזדהות עם הדמויות והעלילה.... זוהי התקופה שאנשים לא הסתפקו מגדולה מסוג אחד (רפואה) וניסו להשאיר חותמם גם בתחומים אחרים (ספרות).... צלחתי אותו באיטיות עם הפסקות ארוכות...עם זאת מעניין לקרוא על התקופה ועל האנשים שטרם הוצפו לגמרי באוקיינוס הידע כבימינו ...
את הספר השאלתי מאייר שקראה אותו במסגרת מצעד הספרים של בית הספר (היא קראה את כולם..)...למרות שכולם מכירים בקוים רופפים את סיפורה של הלן קלר זה היה מרתק להתחקות אחרי השתלשלות המאורעות במיוחד השלב הראשוני עד להשגת פריצת הדרך והקישור בין המילים למושגים האמיתיים (בעזרת המים)...ספר מרגש ומעולה..לאחר כמה שבועות נתקלתי במקרה בסרט בערוץ הסרטים וישר יכלתי לנחש שמדובר בהלן קלר ונהניתי שוב לצפות בהמחזת כל המאורעות שתוארו בספר...גיליתי שאח"כ אייר קראה גם את "פנג הלבן" ואהבה אותו מה שמילא אותי גאווה לא קטנה...אולי זה גם בזכות זה שהיא ראתה אותי קורא את הספר הזה..מי יודע...
דימיטרי פרוקופיייב העיתונאי ושדר הרדיו הידוע שמפליא את כולם בעברית המצוחצחת שלו...היה מעניין לגלות כיצד התעוררה בו הזיקה לעברית ולארץ ישראל..היה מרגש לגלות את האהבה המפתיעה שהוא ואשתו רוחשים לנו...כל דבר בעיניו נראה קסום בארצנו (למשל הנקיון ברחובות)...כמעט כמו התחושה העצמית שהיתה לנו פעם לפני שהתקלקלנו..אומרים שהיה פה שמח ...החלק השני של הספר שמתאר את הפוליטיקה הרוסית בזמן הפרסטרויקה מפורט וקצת יבש וכבר התקשתי לצלחו עד הסוף..כדאי לחזור מדי פעם לקרוא בספר ולהתחזק קצת..אנחנו לא כל כך גרועים כנראה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה