 |
| קראתי פעם שבארה"ב הספר הזה נמצא כבר 50 שנה בצמרת רשימת הספרים האהובים (מקום ראשון או שני, לא זוכר) בכל סקר שעורכים מדי פעם.... זכרתי גם שהוא התגלגל אל מדף האוסף האהוב של ספרי עם עובד (שבמחסנה עבדתי באושר בחופש שבין השנה הראשונה לשניה באוניברסיטה ולטפשותי לא השכלתי לשמור על מקומי למרות שיכלתי בקלות...) אולם אחרי שלושה ארבעה עמודים הנחתי אותו כי הוא היה לגמריי לא קריא...זה היה כמו לראות סרט הוליוודי משנות ה-20.. היושן והזוקן ציפו את השפה והסיפור כמו טחב... |
 |
| לכן ברגע שראיתי שיצא תרגום חדש, מהרתי לרוכשו (! - כי אני כבר לא קונה ספרים מלבד קומיקס) ולהתוודע אל שובר הקופות האמריקאי השרדני הזה |
 |
| וכך התוודעתי אל אטיקוס העורך דין המוסרי המושלם, אל בנו וביתו החמודים והתומכים, המבשלת השחורה האימהית, השכנה הטובה, השכנה הרעה והדייר המעצבן שלה, החבר היתום שמגיע מדי קייץ, הדודה חמורת הסבר והקפדנית, והשכן המסתורי שלא יצא מהבית מבחירה כבר עשרות שנים שמתקשר עם הילדים באמצעות מתנות שהוא משאיר להם על עץ האלון הענק שבין חצרותיהם (ומכאן הרמז בעטיפה האמריקאית) |
 |
| וזהו בעצם הספר - אוסף של דמויות שטוחות , קריקטורות כמעט שמתכנסות סביב סיפור אונס שבודה וייט טראש לבנה לאחר שנסיון הפיתוי של שכנה השחור וטוב הלב נכשל....אני מניח שבזמנו היתה חשיבות גדולה להצגת המקרה הספרותי הזה באקלים הגזעני של ארה"ב בשנות ה-30 ומכאן חשיבות הספר וההד שהוא צבר (וכמובן הסרט המפורסם תרם לכך רבות) אבל אין לי שמץ מושג איך ספר כזה נמצא בראש הרשימה... ומה זה אומר על אמריקה (בישראל זה לא יכל לקרות) |
 |
| הרפר לי בצעירותה, נכדתו של ג'נרל לי שמפורסם בהיסטוריה האמריקאית של מלחמת האזרחים נדמה לי, נאלמה דום לאחר פרסום הספר.... |
 |
| לאחר מותה, התפרסם בעיתונות שרומן נוסף שהיא כתבה, שמתאר את קורותיה של הילדה- ביתו של אטיקוס בבגרותה, נמצא ויתפרסם בקרוב...אני לא חושב שיש מה להתרגש |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה