 |
| ספר שאייר הביאה לגור מהספרייה, הוא החל לקרוא אותו ואני הסתקרנתי... ונשאבתי לתוכו במהירות, נהנה ונבוך לחוש תחושות מוכרות של קריאת ספר ממגנט בגיל הנעורים כאשר כל העניין הזה של התבגרות/חבורות הסעיר אותי...מה זה אומר עלי היום? האם אני מריח סימני סטגנציה התפתחותית? |
 |
| העולם של גיבור הספר- פוניבוי המתוק, מתחלק לבני חבורתו הגריזרים ולאויבהם הסוצ'ים. הגריזרים באים מהאזור העני של העיר וחלקם עבריינים צעירים, המאפיין הבולט שלהם הינו השער הארוך והמשומן שלהם, הם גם חובבי אלביס ומתעבים את הביטלס. הסוצ'ים - בני העשירים, שחדלו להרגיש מרוב האפשרויות שפתוחות לפניהם והתפתחו ליצורים אכזריים , משתוללים המאפיין הבולט שלהם הינו תסרוקות קצרות או בסגנון החיפושיות, בגדים משובצים ונהיגה במכוניות יוקרה . שני החבורות נמצאות במאבק מתמיד |
 |
| ערב אחד חבורת סוצ'ים (שמשום מה תמיד נהנים לתקוף בעדיפות מספרית) נטפלת לשני הצעירים שבחבורה- פוניבוי וג'וני. ג'וני כבר מעורער בגלל ארוע קודם שבו הוא הוכה כמעט למוות וכאשר הוא רואה את הסוצ' שהיכה אותו כמעט מטביע למוות את פוניבוי הוא דוקר אותו באולרו למוות. |
 |
הארוע מצית שרשרת של ארועים שמסתיימים באופן טרגי לחלק מהגיבורים
של הספר הנהדר הזה, סיפור קטן עם דמויות מאופיינות הייטב (לא פלא שבמהרה
יצא כסרט) שנכנסות ללב במהירות ונשארות שם.
החזרתי אותו לגור ומקווה שיקרא אותו ויהנה גם הוא
 הסופרת כפי שנראתה בזמן פרסום הספר, חייב לציין כי הופתעתי כשהבנתי שספר כזה שמבין כל כך טוב לרוחם של בנים נכתב בידי אישה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה