יום שישי, 29 בדצמבר 2017
מפריח היונים/ אלי עמיר
 |
| ספר נהדר שמחייה את חיי קהילת היהודים בעירק של אמצע המאה ה-20 על התלבטויותיה ורצונותיה להטמע או להגר לישראל. לפעמים קל לשכוח שהקהילה הזו שרדה 2000 שנה במקום אחד...מה שמלמד על כוחה |
 |
| אני זוכר שקראתי את "תרנגול כפרות" לפני 25 בערך ונפעמתי, אלי עמיר הוא סופר בכל רמ"ח אבריו ואני אחזור אל ספריו האחרים לבטח בקרוב. שאלה אחת שנקרה אצלי כשקראתי את הספר - איך זה שאת סיפורה של קהילת עיראק דואגת חבורה מרשימה של סופרים יהודים לתעד ולנתח...איפה הסופרים של הקהילות האחרות, מרוקו למשל, למה אני לא מכיר ספרים שנכתבו על סיפור הקהילה והעלייה מנקודת מבט של עד? |
אלוף השמיים/ גיורא אבן-אפשטיין
 |
| הספר הזה הגיע אלי על ידי אחותו של הטייס גיבור ישראל שנולד וגדל בנגבה ( כבוד לקיבוץ שהוציא עוד הרבה אנשים חשובים וראויים במרוצת השנים ) שהגיעה אלי לטיפולי פיזיותרפיה...כבר שמעתי עליו ממטופלים אחרים (בעיקר ותיקים) מנגבה לאחרונה אבל האמת שלא הייתי מתאמץ לחפש אותו ולקרוא אותו בגלל שלספרים הללו (כמו לספרי זכרונות רבים של אנשים שנכתבים לאחרונה) יש משקל ספרותי זניח והם בעיקר מעניינים את משפחתו של האיש ומכריו. במקרה הזה הספר סוטה קצת מהתבנית מפני שסיפור חייו של גיורא אפשטיין הינו אכן ייחודי בכל מובן ולמעשה מן הראוי שיכתב עליו ספר על ידי סופר אמיתי שיציג אותו במלוא עומקו ולא רק כסמל של הטוב מן הטובים לטייס |
 |
| סופרי הצללים שחתומים על הספר עוברים במהירות שיא (במהירות של מטוס תקיפה אולי) על תחנות חייו העיקירות של גיורא עם דגש על כל סיפורי ההפלות והקריירה הצבאית....מתוך הכתוב עולה דמות הרואית פלחמניקית כזו שכלום לא יכול לה , חסרת ספקות ולבטים שאני מניח שהיא חוטאת לאמת ...בכל מקרה זה היה מאוד מעניין לקרוא את הספר הדק הזה ובשבילי במיוחד את הפרקים אודות חייו כילד וכצעיר בנגבה. בתמונה - מטוס מיראג' 3 שהינו המטוס האהוב על גיורא שעימו ביצע את כל 17 הפלותיו שהביאו אותו לשיא עולמי |
אוגוסטוס/ ג'ון ויליאמס
 |
| בהיות הרומן ההיסטורי אחד הנושאים האהובים עלי בקריאת ספרים לא פלא שאספתי את הספר הזה אל חיקי באחד הביקורים האחרונים שלי בספריית ש"י. למרות ש"סטונר" שהה על המדף שלי תקופה ארוכה ולא הצלחתי לעלות על אוכפו נתתי את ההזדמנות הנוספת לג'ון ויליאמס... לאחר ההנאה המרובה שנחלתי בקריאה של ספר זה אני מניח שאתן לסטונר המוערך מכל עבר הזדמנות נוספת בעתיד. הספר מתאר בצורה מרתקת בשיטת המספרים הרבים את תקופת עלייתו של אוגוסטוס ושלטונו הממושך על כל המאבקים שניהל עם הטוענים הנוספים לשלטון, ועם נסיונותיו לייצב את הממלכה שקיבל והרחיב. ברקע הדהדו לי כל הזמן זכרונות מסדרת הטלויזיה הנהדרת - אני קלאודיוס שהרחיבו את היריעה במקומות מסויימים שבהם משום מה ויליאמס הותיר בהם פסקאות ריקות (אני זוכר שאוגוסטוס כמו טוענים לכס ממשפחתו בעצם הורעלו בתחכום על ידי ליביה אשתו התככנית שהצליחה להתגבר על חשדנותו בכך שהרעילה את עץ התאנים שממנו נהג לאכול מפחד המרעילים) . |
 |
יום שלישי, 12 בדצמבר 2017
ארץ אבות/ רוברט האריס
 |
| הספר הזה מוכר לי מזה כמה שנים, הוא עשה לא מעט רעש בזמנו וסקרן אותי... למרות החזות העיונית משהו זהו בעיקרו סיפור בלשי קלאסי שבו הגיבור הוא הבלש הגרוש שמכור לעבודתו (רק שכאן אשתו לשעבר התחתנה עם נאמן שלטון ובנו מסגיר אותו לגסטפו בעוד הוא נמנע מלהצטרף למפלגה הנאצית כל חייו), העזר כנגדו יפה ואמיצה (וגם עיתונאית אמריקאית ששונאת פשיסטיים ואנטישמיים), הרומן שלהם בלתי נמנע כמובן בעודם מתקדמים אט אט במסתרי פרשת רציחות של בכירי משטר (שמוסוות כהתאבדויות וכתאונות) ואפילו יש רשע עם שם אימתני כנדרש (גלובוס- להדגיש את כוחו) שמרחף כצל מעליהם.... בהקדמה הסופר מספר שבכוונה בחר לספר את הסיפור כך לאחר שהרהר רבות בדבר וכוחו של הספר נובע מעמדת הקורא בעל הידע ההיסטורי שמבין את כל ההקשרים שבהם מתובל הספר - הנשיא האמריקאי הינו קנדי (האב שהיה אנטישמי ידוע ופרש מהפוליטיקה בעקבות מעורבות ארה"ב במלחמה) , ועידת ואנזה והפתרון הסופי שבזמן הספר הינם עובדה לא ידועה שעלולה להביך את השלטון ..... |
 |
| בדיעבד הבנתי שהסופר גם כתב את לוסטרום ואימפריום על העולם הרומי שמאוד נהניתי מהם לפני כמה שנים, גם הספר הזה כתוב היטב ומצליח לעניין עד הסוף, לא ספר חובה אבל שווה עיון |
יום שבת, 25 בנובמבר 2017
גן נעמי/ ישי שריד
 |
| זה מסוג הספרים שאנשים מסויימים יגידו עליו...לא מצאתי בו כלום...סתם סיפור על אנשים עלובים שלא קורה להם שום דבר מעניין...ויש אנשים שיגידו: סיפור נפלא, דמויות אנושיות שלא ניתן שלא להזדהות עימם, העלילה לא כל כך חשובה (ולראייה הסוף הפתוח של הספר) כי אם היכולת להכנס לעורה של הגננת נעמי עת חייה מעורערים עד היסוד - וגופה, מקום עבודתה, משפחתה , חיי האהבה שלה ועתידה עומדים כולם על מצוק רגע לפני נפילה... אני נמנה לחלוטין עם הסוג השני |
 |
| אז נכון אפשר למצוא כל מיני מהלכים תמוהים של הגיבורים בספר (למשל זה שנעמי לא מתקשרת להודיע לבעלה שהיא באה לבקר אחרי 25 שנות ניתוק...או היחס המנוכר של האדריכל לאחר שנודע לו שקיימת צוואה שמצדיקה את טענותיה של נעמי) אבל בניגוד לספרים אחרים זה לא פגם בהנאת הקריאה שלי... נצמדתי אל הספר בתקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום ושנעמי תצליח לנצח את כל הרשעים שעשו יד כדי לגזול ממנה את רכושה על מנת להקים את בית המקדש מחדש (מן הסתם לא במקרה נבחרה סיבה זו וגם אני נחרד לאור מה שקורה במציאות בתחום הזה שעד לא מזמן היה נחלת תמוהים בלבד)... מלבד נעמי אי אפשר שלא לאהוב את יוליה היפה שעובדת כסייעת ומנהלת סיפור אהבה יפה עם נעם, בנה המנוכר ומצליחה להבקיע חומות של אור אל תוך ליבו הקשה... |
 |
| ישי בנו של יוסי הדגול שאהבתי והערכתי כל חיי ומותו הינו מכה גדולה לכל שוחרי הצדק והטוב במדינה (המשפט שיכניס אותי כנראה בעוד כמה שנים אל מחנות הריכוז לשמאלנים ). |
 |
| יהי זכרו ברוך |
יום חמישי, 16 בנובמבר 2017
סוס אחד נכנס לבר / דויד גרוסמן
 |
| דויד גרוסמן הוא אחד מהסופרים שלא הצלחתי להתחבר אליהם ספרותית למרות ההערכה הגדולה שיש לי כלפיו כאדם וכהוגה דעות. במדינה מתוקנת (כמו אורוגוואי?) הוא היה ממונה לראש ממשלה או לפחות לנשיא. ניסיתי לפני שנים רבות את "הזמן הצהוב" וגם את "יש ילדים זיגזג" ואני זוכר תחושה של מועקה גדולה, עצב גדול שמלווה את הקריאה ובגלל זה נמנעתי שנים מלנסות שוב... |
 |
| עד שבארוע משפחתי עמוס אורחים מהצד של דקלה בו לא מצאתי מנוחה עד שנטשתי את המסיבה לטובת קריאת ספרים מהספרייה של בעלי הבית...ומה שמצאתי שם היה את "פרוייקט רוזי" ואת הספר הזה שכבר שמעתי עליו כמובן בהזדמנויות שונות באמצעי התקשורת השונים |
 |
| והנה הצלחתי להתחבר...לגמרי. סוף סוף זכיתי להבין למה גרוסמן נחשב לאחד מהגדולים בדורנו, הספר ריתק אותי אליו וסיימתי אותו בזמן שיא לתקופה האחרונה של בתוך חצי יום. |
 |
| העלילה מתרחשת בהופעה סטנדאפ בנתניה של סטנדאפיסט שכוכבו לא דרך במיוחד שאליה הוא מזמין חבר ילדות שלו שהינו שופט בפנסיה. בהופעה אט אט הוא זונח את התבנית המוכרת של הופעת סטנדאפ ומפליג לזכרונות שונים מילדותו הקשה עם הורים חצי מתפקדים הלומים מהשואה שאך עברו (כמיטב המסורת אצל גרוסמן) . המסע לחילוץ הזכרונות והמאבק שמתנהל בין הסטנדאפיסט לבין חלק מהקהל ובין מוזמנים שהכירו אותו מילדותו מתואר בצורה מבריקה וסוחפת. |
 |
| ספר מעולה בעיני וסופר גדול שעומד על אותה מדרגה של מאיר שלו כמכשף מילים |
אי אפשר שלא להתייחס בפוסט על גרוסמן לשיר האדיר שאותו הוא כתב שהוא אחד מהטקסטים הגדולים שהולחנו אי פעם
https://www.youtube.com/watch?v=BmovgdQiXEQ
יום שלישי, 14 בנובמבר 2017
אני מוסטפא רבינוביץ/ אשר קרביץ
 |
| אשר קרביץ יודע לתת לספרים שלו שמות מושכים במיוחד... זכור לי לטובה "הכלב היהודי" שכתבתי עליו לפני כמה שנים (או שזה היה טרום הבלוג...?) והיה מעניין ומבדר בו זמנית, כך גם הספר הזה שמזכיר קצת בסגנונו את נבו אשכול ואסף גברון עם תמהיל של אתגר קרת , אבל בצורה מקורית ולא כחיקוי או העתק דהוי, יש בו משהו מיוחד בסופר הזה ובהחלט שווה לקרוא את כל גוף עבודותיו הדי נכבד (מעל עשרה ספרים עד כה) . |
 |
| העלילה מתמקדת בחייל שמשרת כמסתערב אולם נפשו חצויה...למרות שהוא מתפקד לעילא כלוחם מטרידים אותו סוגיות שונות שנוגעות לצדקת מעשיו, בשלב מסויים הוא מחליט להסתערב כליל וחודר לשטחים ללא אישור או גיבוי כדי לחוות את חיי הפלשתינאים באופן בלתי אמצעי...במקביל מתואר הרומן החינני שהוא מפתח עם חיילת נחמדה שעימה נפגש באוטובוס . |
 |
| קראתי שהיה איזה עניין עם הסדרה "פאודה" שעשתה גלים לפני כשנתיים ואולי סחבה כמה קוי עלילה מהספר...לצערי טרם ראיתיה כך שאני לא יכול לחוות דיעה על כך, אך בכל מקרה תגובתו של אשר היתה קולית להפליא לאפשרות הזו (מוותר לחלוטין ואדיש לגמרי לאפשרויות החומריות או לכבוד שיבוא עם הכרה כזו) . |
 |
| הוא בהחלט מוצא חן בעיני הבחור הזה... ובמיוחד בתמונה הזו שבה הוא לצד שני דברים שאהובים עלי מאוד באופן אישי - פינג פונג (אני וגור הגענו לשלבי ההכרעה בהתערבות 1000 השקלים...) וכלבים... לא הרבה פעמים אני טורח לקרוא על הסופר שקראתי מספריו אבל במקרה הזה בהחלט התעניינתי... גיליתי , לפחות כלפי חוץ, בחור שכמו כתיבתו עושה רושם של איש מעשה + תלמיד חכם+ מוסר גבוה+ ואהבת בעלי חיים... אחד כזה שאתה מאחל שיהיה חבר שלך וחלק מחייך...לפחות בספרים לבטח יהיה. מומלץ ביותר |
יום שני, 9 באוקטובר 2017
עד קצה העולם / ג'ון קראקאוור
 |
| היה היה פעם בארה"ב הרחוקה, בחור צעיר בעל מחשבה מקורית שאיפות מיוחדות ובוז גדול לכל הנהלים והמנהגים ששאר בני מינו הסתגלו אליהם ברבות השנים |
 |
| הבחור הושפע רבות ממשנותיהם של הוגים שונים שהיללו את החיבור הבלתי אמצעי עם הטבע כדרך החיים המועדפת |
 |
| אחד מהוגים הללו היה הנרי ת'ורו |
 |
| הבחור הצעיר והאידיאליסט החליט לחיות בטבע תוך ניתוק מוחלט מהעולם ולהתקיים רק על מה שהסביבה תתן לו. במסעו אל האזור שבו הוא החליט ליישם את העקרונות שבהם האמין בכל ליבו הוא פגש אנשים שונים שהתרשמו ממנו עמוקות והם ששחזרו את המסע שהוא עבר באזני העיתונאי שיצא לחקור את סיפורו אחרי שהתגלה מת כתוצאה מרעב בקראוון נטוש לא הרחק מתחילתו של המסלול |
 |
| העיתונאי שסיפור חייו נגע לו חולק דמיון מסויים בנסיבות חייו, שאותם הוא מתאר לאורך הספר במקביל לניתוח מסעו ודמותו של הצעיר, עושה עבודה נאמנה לאורך הספר, יש אומנם חלקים שנוספו כדי לעבות מעט את העלילה הדלילה אבל בסך הכל אני חושב שנעשתה פה עבודה ראויה... אותי הספר לא שכנע בכוחו של הטבע להעניק משמעות לחיי אלא יותר בחשיבות של התכנון וההכנה לפני כל מהלך/מסע... דיי מדהים איך התמימות של הבחור הזה נתלתה כמו פנס לפני עיניו וסינוורה אותו לכל הדרך...מה זולים הם החיים בעיני הצעירים והבריאים.... |
סיפורה של אגנס/ האנה קנט
 |
| ספר שתליתי בו ציפיות מועטות וחשבתי שאני נכנס אל תוך טריטוריה נשית בעייתית מבחינתי, אולם לשמחתי התבדתי ונהניתי מתיאור החיים הקשים של החוואים האיסלנדים בחלק הראשון של המאה ה-19 כשלתוך זה נוצק סיפורה של אגנס שמואשמת ברצח של מעבידה/מאהבה ומעבירה את ימיה עד לביצוע גזר דינה כעובדת בחווה חקלאית סמוכה שם נחשף סיפורה על ידי כומר צעיר ורגיש וחלק מחברי המשפחה ההומאניים יותר שמארחים אותה. הספר כתוב ביד יציבה ללא גלישה למלודרמות מיותרות ותוך תיאור אמין (או לפחות בעיני הקורא ההדיוט כמוני) של החיים המיוחדים בחבל ארץ נידח זה לפני כמאתיים שנה מומלץ ביותר |
 |
| הסופרת האוסטרלית בתמונה המוצלחת ביותר שמצאתי... הופתעתי לגלות שהיא אינה איסלנדית או לפחות מסקנדיביה בגלל מיקום העלילה |
חיוך;אחיות/ ריינה טלגמאייר
 |
| סטובי היקרה שלאחרונה מקדישה יותר זמן לקריאה (בעיקר קומיקס אבל לא נלין) חזרה מסיור קניות עם שלושה ספרים שהיו במבצע 100 ש"ח... מה זה? שאלתי , ספר טוב? כן היא ענתה לי כל הכיתה שלי קוראת את זה. מעולה , אמרתי, אני רוצה לקרוא.... וכך צללתי אל תוך קומיקס יפהפה שנכתב מתוך כוונה לידד את תהליך הטיפול בשיניים על ילדים דרך הסיפור האישי ואני בטוח האמיתי של המחברת, שנאלצה לעבור טיפולים ארוכים וכואבים לאחר שנחבלה בפנים עקב נפילה... התוצאה הינה ספר נהדר , לא דידקטי בעליל, שפשוט מתאר את חווית הגדילה של בת עשרה בארה"ב על חברותיה המרושעות, המעבר לחטיבה, המריבות עם אחותה הקטנה והכל בהומור עדין ובציורים נפלאים. |
לילה ארוך בפריז/ דב אלפון
 |
| ספר שדקלה לקחה או שלקחתי אותו במחשבה עליה (מי זוכר..) ומסיבה לא זכורה החלטתי לתת לו הזדמנות והופתעתי לטובה. לב הסיפור הינו ביחידה 8200 כפי שהעטיפה טורחת לציין ומלבד סיפור החקירה שמתחילה ברצח ישראלי בשוגג וממשיכה דרך מעלליה של כנופיית סינים מקצעונית שאחריה תרים אחד מפקד ישראלי מסוקס בשם עבאדי, שניים סגניתו היפה והמבריקה אוריאנה, שלוש מפקח משטרה צרפתי שיכור שאת שמו שכחתי שאת כולם עוטפים תככים פוליטיים בכל הדרגות ומשחקי כח וריגול נגדי מבית מדרשו של דה מרקר (בסוף המחבר גם מודה לאיתן אבריאל על פענוח מערך הכוחות שמאחרי הקלעים)... כל הבלילה הזו יוצרת תבשיל טעים ביותר שנקרא בקלילות ומבליט את אהבתו של המחבר לפריז ורחובותיה שאותם הוא מכיר כנראה היטב... בסוף קצת התבלבתי ואיבדתי את חוט העלילה ולא התחשק לי לחזור ולקרוא באיטיות ואולי, אולי, לחוש איזשהוא קתרזיס הגיוני אבל בכל זאת אני ממליץ לחובבי המותחנים ובמיוחד הישראלים ביניהם על הספר החביב הזה |
 |
| חשבתי שדב אלפון מבוגר יותר משום מה... בתמונה הזו הוא קצת דומה לבעז ביסמוט לא? איך זה שצרפת מעצבת אנשים לצורה דומה.... |
חיילים אבודים / ג'ימס ווב
 |
הספר הזה שנכתב על ידי חייל מארינס "מהמעוטרים ביותר" ששרדו את ויאטנם והפך ברבות השנים לעיתונאי וסופר. גיבור הספר, ברנדון קונלי (קונג -לי כפי שקוראים לו הויאטנמים שמשמעו - צדק) הוא אולי בן דמותו של הסופר שמחובר בכל נימי נפשו אל הארץ הויאטנמית ואל אנשיה, ובמיוחד אל הגיבור השני של הספר , דזונג, חייל אמיץ של צבא הדרום המובס שאחרי חינוך מחדש במחנות נדחק אל שולי החברה ומתקיים בקושי מעבודתו כנהג טוק-טוק רגלי. קונג-לי עסוק באיתור גופות של חיילים אמריקאיים שנותרו מאחור ובתחילת הסיפור מתגלה גופה שמעוררת זכרונות ישנים וקשים מהמלחמה ובעיקר את רגש הנקמה ( או הצדק המאוחר). הספר שיכול להקרא גם כספר מתח למרות שאינו מעוטר כטבעם של ספרים אלו בסצינות של חמיקה מסכנה ברגע האחרון , פורש את החקירה שמנהל קונג-לי באיתורו של עריק אמריקאי שאחראי למותם של שניים מפקודיו בעבר עד לפענוחה המלא. נהניתי מאוד מהסיפור שכתוב היטב מהדמויות המשובצות בו ומהצצה הקלה לתרבות כה רחוקה ושונה משלנו. מומלץ ביותר
 |
| ווב |
יום שישי, 26 במאי 2017
תאמינו לי / דני סנדרסון
 |
| סנדרסון הוא אחד האנשים היקרים החכמים והמוכשרים ביותר בישראל.... הבטחתי לעצמי שאם אראה אותו אי פעם , לא אתבייש, אגש אליו ואגיד לו שאני מודה לו על כל הטוב שהוא הרעיף עלי בזכות השירים הנפלאים שלו בכוורת, דודה, גזוז, ובקריירת הסולו שלו.... הספר הזה לעומת השירים לא מצליח לשמור על האלמותיות ורוב הבדיחות בו נראות היום ישנות.... אני בטוח שאם הייתי קורא אותו בזמן אמת הוא היה מקורי ומחלץ שאגות צחוק אדירות... נדמה שכולם קראו אותו ומשתמשים מאז בבדיחות הללו (למה לקנות ג'קוזי אם אפשר להפליץ באמבטיה בחינם) לא נורא, אי אפשר להיות מושלם כל הזמן |
הצי האבוד - עוז / ג'ק קמפבל
 |
| למרות הרזומה העשיר של המחבר שרשום בכריכה האחורית ןמציין שמדובר במפקד בצי של ארה"ב, הספר הזה רחוק מאוד מלהרשים במקצועיותו...הוא יותר שייך לזן של ספרי המדע שא. לא מבינים מה באמת קורה שם ב. הדמויות פלקטיות וברור שלא יהיו טויסטים מפתיעים בעלילה. בלי לשים לב לקחתי את הספר השני שבסדרה והתוועדתי אל הקפטן המהולל שהוער לאחר 100 שנות קפיאה בחלל (רמז ליפיפיה הנרדמת?) ונחת לתוך מציאות שבה נשכחו כל הכללים הישנים והלוחמה מתנהלת באימפולסיביות ילדותית למרות שברור לכל שהיא לא יעילה....כמובן שהקפטן מתעקש על ערכי העבר וראו זה פלא הוא מצליח להוביל את הצי פעם אחר פעם להצלחות מסחררות... הדמות הנלעגת ביותר בסיפור הינה של "גיבור" שמוצל ממחנה שבויים והינו הנגטיב של מפקדנו הנאור והצודק....בלי להכביר יותר מדי מילים הוא נוטל פיקוד - מוביל כמובן לכשלון גדול- ומוכרז כמשוגע ....כמה רחוק מספרי מד"ב חכמים שנכתבו על ידי סופרים אמיתיים ולא על ידי פנסיונרים משועממים.... שומר נפשו ירחק לקצה הגלקסיה |
 |
| מפתיע שיש עוד המון ספרים בסדרה הזו...כולם בכריכה דומה וילדותית בלי קשר למה שמתרחש בסיפור והוא בעיקר בלבולי מח על מבני קרב של חלליות והשפעות הפרעות הקשר במהירות הקרובה למהירות האור....דווקא הכריכה הישראלית הרבה יותר קרובה לרוח הספר ומתארת את מפקד הספינה החושב והמוסרי ואת ספינתו |
 |
| לאן עפות החלליות כהשסופר קפוא? |
יום שבת, 8 באפריל 2017
היה שלום מיקי מאוז/ לן דייטון
 |
| באותה גיחת ליקוט שבה מצאתי את "בסוף יבוא טרזן" גם הספר הזה עורר את סקרנותי...כנראה באותו בוקר הייתי במצב רוח נוסטלגי/קומיקסי מסויים... וכמה טוב שכך...כי גיליתי ספר בטעם של פעם ששומר על רעננותו בניגוד להרבה ספרים שנכתבו בתקופתו...משהו בדיאלוגים הקשוחים של הטייסים, הגנרלים והאזרחים של אנגליה בתקופת המלחמה נשמע טוב ואמין דווקא בשפה הישנה והסטריאוטיפית ...כמו לראות סרט ישן וטוב (לפעמים בערוצי הסרטים הרגילים מקרינים סרט ישן ואז ברור שזוהי קלאסיקה וחייבים לראות - פנינים אמיתיות) |
 | ||
| מיקי מורס הינו טייס קרב אמריקאי שמלווה את המפציצים הגדולים במשימותיהם בגרמניה בשנת 1944. על המטוס שלו מצויר מיקי מאוס ומכאן כינויו. מ.מ. כמו שהוא נקרא צובר הפלות ומתקרב לשיא של חיל האויר האמריקאי, במקביל הוא מנהל רומן עם אנגליה מבוגרת ממנו שבעלה צובר מדליות במלחמה בבורמה. המשולש הרומנטי הזה עתיד כמובן להתפוצץ לקראת סוף הספר. העיקר אם כי בספר זה אינו העלילות הרומנטיות שלו, אף כי הן מתבלות ומתארות בחיוניות את הווי החיילים והנשים שנותרו בעורף בתקופה זו, אלא חווית הטיסה והתמודדויות השונות שבהן היא מלווה
|
להיות רופא / לורן סקסיק
 |
| "יפה", אמרה לי הספרנית כאשר חשפה את הספר הזה בערימה כדי לרושמו על שמי "אתה הראשון שלוקח אותו"... אני מניח שהסקרנות שלי לגביו התעוררה בשל העיסוק המקצועי שלי שלמרות חצי היובל שאני עוסק בו עדיין מעלה תהיות ושאלות ראשוניות של כיצד ראוי לנהוג בו...כנראה שלעולם לא אקבל תשובה..ואולי גם בגלל שלא מזמן הגיעה אלי מטופלת נחמדה ששם משפחה סיקסיק ואני זוכר שהתלהבתי מהשם הנחמד הזה (היא סיפרה לי שהמקור שלו מרוקאי והנוסח העברי הינו עיוות של השם המקורי שכבר שכחתי במדויק מהו אך זכור לי בבירור שהיה פחות מושך וחמוד) לפחות גיליתי ספר עדין וקולח עצוב ושלו שעורר את התודעה היהודית והאנושית שלי כמו שספרים על השואה גרמו לי בתקופה שהרביתי לקרוא בהם לפני כשניים שלושה עשורים... |
 | ||
| קורותיה של משפחת קוטב שמדי דור מעמידה רופאים מתוארים החל ממפנה המאה ה-20 ברוסיה דרך גרמניה של טרום התקופה הנאצית וצרפת של תקופת הכיבוש ושל ימינו. הרופאים היהודים מזקקים את מסכת הרדיפות, ההשפלות וההריגות שבני עמנו חוו בכל מקום כשבמקביל מתוארת עבודת הרפואה בעט רגישה ומלאת חמלה
|
הירשם ל-
רשומות (Atom)