לאחר שסיימתי את "באני מונרו" התחשק לי מייד לשקוע בספר נוסף...אולי כדי להעביר את הטעם המתכתי או אולי בגלל שהבאת הספרים מהספרייה נשאה בחובה זכרון והבטחה להרפתקאה ...מכיוון שאת הספר של צבי ינאי אינני מוצא לקחתי את הספר הנ"ל שכותרת המשנה שלו - "מזכרונותיו של גנב ספרים" סקרנה אותי. שקעתי בספר שכל כולו רשימה כרונולוגית של ספרים וסרטים שהמחבר קרא או ראה..לפעמים עם ביקורות אישיות... פה ושם ה"סופר" (?) מציין את ההרפתקאות המיניות שלו ואת הזכרונות מבית אבא-אמא....הספר הזה מזכיר יותר מכל רשימה של טוקבקיסט (מהזן היותר מוכשר ולא המתלהם הרגיל..) אבל אני לא בטוח שאפשר לקרוא לזה ספר....מה שמצחיק שאיכשהוא נותרתי עד הסוף ..אולי בגלל שלא היה צריך להתאמץ בכלל במהלך הקריאה הכל מרגיש כמו ארוחה של תינוק אסקימוסי (כידוע האמא לועסת את הבשר ואז מניחה אותו בפיו..)...כך שסיימתי אותו במהירות השיא...ועכשיו אני פנוי לספר הבא.
אני דווקא מעריך את הספר "ניפגש במקום שאין בו חשיכה זיכרונות גנמב ספרים" מאת עמנואל מטלון כאחד מהספרים המרתקים ביותר שאי פעם נכתבו בעברית. להעז לכתוב ולהוכיח שיגאל שוורץ(עורך כתר לשעבר)הכשיל את עמוס עוז וסופרים אחרים בגלל סדרת ספרים פלצנית בשם צד התפר, להציג ספר של בן אמוץ כהעתק כמעט מושלם לסיפור אמריקאי, לכתוב על תל אביב של שנות השבעים והשמונים כסיפור מתח בלתי רגיל-אני מכיר אנשים וגם אני שחוזרים שוב לקרוא בספר. נאום המפלגה המשיחיסטית של לוי הנוכל שמתאים במילה מילה עם תכני הנאומים של הימין הקיצוני בארץ אבל בעצם-למי שמבין זהו נאומו של היטלר ערב עלייתו לשלטון, הפגישה המקרית עם בחורה שרק בסוף אתה מבין שהוא עובר בעצם את סיםפורו של אדיפוס, ועוד..רכשתי תקליטור שהוזכר בספר כמו הרבה איזכורים מוזיקליים אחרים רוזנפול-של יאן גרברייק, הצצתי בספרים שלא ידעתי על קיומם, אבל בעיקר סיפור המתח המצמרר ביותר שאי פעם קראתי. המבקר למעלה-קרא בשטחיות כנראה והוא אמון על ספרים ש'מומלצים' בלבד. חבל.ראה כתבה מרתקת עם הסופר-פסבדו במעריב תרבות שבוע שעבר ועל כתבתו של מנחם בן לפני כשלושה שבועות.
השבמחקבברכה, פונטיוס פילאטוס
ניפגש במקום שאין בו חשיכה/עמנואל מטלון
השבמחקאתה צודק, אם הספר היה יוצא בהוצאה לאור ידועה הוא היה היום רב-מכר. אחד הספרים החזקים ביותר שקראתי. חבל שהוא לא הוציא אותו בהוצאה ידועה. היה נמכר יותר/או שהוא נמכר גם ככה, אני לא יודע. אגב, התפנית המצמררת בסיפור-כשהוא מבין מי זאת אווה, האישה איתה הוא מפלרטט במקרה-מזכירה לי את התפנית הקשה והמפתיעה ב'הומו פאבר'. מעניין מה מקורות ההשפעה על 'עמנואל מטלון'-בכלל, מי זה?ראיתי שזה שם של שופט אבל הבנתי שהוא לא כל כך מבוגר?פוף..
אביטל מ.
אכן הספר מרתק ביותר,לא מכיר משהו שדומה לזה. סיפור טרגדיה יוונית. לא רגיל!לא רגיל!
השבמחקמגיע לו יותר מאשר כתבו עליו בבמעריב. הרבה יותר אני ממליץ.
ע.ש