קוראים

יום רביעי, 29 ביוני 2011

שמש ערומה/אייזק אסימוב


הצהוב הזרחני הזה הבטיח הרבה..ולא קיים


אייזק אסימוב -נראה כמו פארודיה
של סופרי מד"ב, הספרים כיום נראים
כמו ספרות מד"ב לילדים
כדאי יהיה להתמסר לספר אחד
לשנתיים הבאות? 
איכשהוא אני תמיד חוזר לאסימוב ותמיד יוצא מאוכזב קצת....אסימוב שהוא מאבות הז'אנר, לא כל כך מצליח לשגר את עצמו אל העתיד..אני מניח שבמחצית הראשונה של המאה העשרים כשהספרים נכתבו והצליחו כל כך הוא בלט בחדשנות כמגדלור בליל ליקוי לבנה...מאז כותבים אחרים הרחיבו כל כך את המושג המד"בי וגם עצוב לציין כותבים בסגנון יותר סוחף מאסימוב המעט עצי...למה לקחתי אותו בכל זאת? אולי בגלל העטיפה המושכת שלו והתקווה לשחזר תחושות קדמוניות מימי הנעורים בהן התוודעתי לסדרת ספרי "המוסד" שהותירו עליי רושם כביר בזמנו...אסימוב הוא כמו הדוד הזקן שלך שמטרחן  את המח בסיפורים שהוא בטוח שהם מרתקים ואתה יושב ומקשיב לו עם חיוך מוסווה קטן  כי לא נעים לך לפגוע ברגשותיו... אני רוצה למצוא את "משחקי הכס" של מרטין שעושה הרבה רעש..אתמול בסטימצקי ראיתי את שלל כרכיו (לפחות 7) שאם הייתי רוצה לרוכשם הייתי צריך להפרד מאיזה 500 ש"ח בסופו של יום...לפי מה שאני קורא מדובר באפוס בסדרת הגודל של "שר הטבעות" המופלא (אם כי קשה לי להאמין שיגיע לדרגתו) ומפורט ממנו (כמו שקראתי פעם שטולקין הכה על חטא בערוב ימיו שהוא לא פירט והעמיק מספיק את העלילות למרות 1200 העמודים בערך..),כך שיש לי קצת חששות לצלול לתוך הספר שכנראה יגזול את השנים הבאות אם יתברר כמוצלח- מצד שני זה מה שקורא נלהב מחפש,לא? 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה