 |
| נאמן להחלטתי לאחר ההנאה שגיליתי בקריאה אודות ג'ון פרנקלין שמחתי למצוא את הספר על גיימס קוק, שעכשיו לאחר סיומו אני בוש בידיעותי המוקדמות על נווט מפורם זה |
 |
| גיימס קוק נולד למעמד נמוך בכפר קטן באנגליה ופילס את דרכו במעלה המעמד החברתי דרך המצויינות שהפגין בניווט פיקוד ובעיקר במיפוי |
.jpg) |
| במהלך שנים ספורות במחצית השניה של המאה ה-18 הוא יצא לשלושה מסעות לאזורים לא ידועים ברובם לאדם הלבן ובמהלכם בין היתר ביקר ומיפה את טהיטי, ניו-זילנד אוסטרליה, הוואי, אלסקה ועוד. ההפלגות נעשו באוניות דולפות, ללא ציוד ניווט מדוייק, בעבודה פיזית מפרכת ובתנאי מזג אויר מהקשים שביותר. את כולם הוא צלח בקור רוח עד שמצא את מותו מידי ילידי הוואי שהכתירוהו לאל זמן קצר לפני כן |
.jpg) |
| קוק ביקר בטהיטי שדיווחים צרפתיים עליה ועל גן העדן הצפוי שם הגיעו לאירופה מספר שנים לפני מסעו הראשון. לשמחתו של קוק ושל מלחיו הדיווחים התגלו כנכונים, ןתושבי האי במיוחד הנשים קיבלו את פניהם בלהיטות. לצערם של הילידים הביקור של האירופאים הביא בחובו מחלות מין דבר שגרם להתדלדלות מהירה באוכלוסיה... כיום זכרו של קוק ברוב איי התרבות הפולינזית לא נודע לברכה בשל סיבות אלו. |
 |
| כמיטב מסורת התקופה התלוו אל קוק חוקרים שונים וציירים שגילו תגליות מדהימות שאותם הביאו עימם במסעם חזרה. קוק ניהל יומן מפורט וכך גם נוסעים נוספים בצוות ומהם ניתן לדעת בדקדקנות את קורות המסעות. אחד מהגילויים החשובים של קוק היה בטיפול במחלת הצפדינה שהיתה האוייבת הגדולה של כל המסעות הנרחבים באותה תקופה. קוק הצליח לשמר את צוותו עם מספר נפגעים מינימליים תודות לחשיבות שנתן לאכילת ירקות ופרות טריים שהצוות אסף מכל סיור באיים במצוותו ובפקודתו של קוק |
 |
| המאורים בניו זילנד היו המעטים שלא קיבלו את קוק וצוותו בסבר פנים טובות ועד היום הם גאים על כך...הגישה ההומניסטית של קוק והסובלנות שלו היו מתכונותיו החזקות יחדיו עם הגישה המדעית המפוקחת, במגעיו עם תושבי האיים השונים מפגין קוק בכתביו סובלנות וכבוד מה שלא ניתן להגיד על הבאים בעקבותיו |
 |
| במיוחד לאוסטרליה שבה האבוריג'נים הפגינו אדישות מוחלטת לנסיונם של אנשי הצוות לקשור עימם קשרים. האבוריג'נים שהתרגלו לחיי דלות ולפרנסה דחוקה על היבשת הקשה בה הם חיו היו אדישים לגמריי לכל הפיתויים הרגילים שעימם קשרו האנגלים קשרי מסחר עם הילידים (חרוזים, מסמרים, בעלי חיים) קוק עלה על שרטון באזור שידוע כיום כריף השונית הגדול ובילה באוסטרליה לצורך תיקון הספינה חודשים ארוכים במהלך המסע הראשון. לאחר שחזר לאנגליה לא חיכה רבות ויצא תוך זמן קצר לעוד שני מסעות גילוי.במסע השני השלים את מיפוי אוסטרליה ובשלישי חיפש את המעבר הצפוני מעל יבשת אמריקה לכיוון המזרח הרחוק בכדי לחסוך את מעקף אפריקה |
.jpg) |
| המסע השלישי התנהל בתנאי מזג אויר קשים ביותר, ערפל סמיך, קור וסערות עזות קוק התוודע אל התרבות הילידית באלסקה (אינואטית ) שכבר קשרה קשרים עם ציידים רוסים שהכניעוה כליל בכח הנשק. מאחר שהים קפא והוא לא היה מסוגל למצוא נתיב נסוג קוק דרומה כדי להעביר את החורף במקום ידידותי שיאפשר לו לצוותו ולאונייה להתאושש ואז הוא גילה את הוואי |
 |
| ההתחלה היתה מבטיחה, קוק נתקל בקבלת הפנים הידידותית ביותר לה זכה בכל מסעותיו. ככל הנראה התייחסו אליו בני האי כאל אל. קוק ואנשיו נהנו מהאירוח הנדיב במשך מספר שבועות עד שהגיעה השעה לשוב אל משימתם, לרוע מזלם זמן קצר לאחר שהרימו עוגן התגלתה בעיה חמורה בספינה שהכריחה אותם לשוב על עקבם |
 |
| המפגש המחודש לא הסתיים בטוב. קוק שסוברים כי שיקול דעתו מעט התרופף בעקבות היחס החם שהוא קיבל לא זיהה את השינוי שהתחולל אצל בני הוואי. בנוסף הוא הפר טאבו חמור לאחר שנגנבה ממנו ספינת הצלה (העז להעיר את הצ'יף המקומי...) ...דבר הוביל לדבר וקוק מצא את מותו מידי הילדים על החוף ההוואי |
 |
| הסופר התחקה על פני מסעו של קוק ובילה בכל המקומות בהם קוק ביקר, הספר הוא שעטנז של מסעו המאוחר של הסופר ובמקביל סיפרו של קוק מומלץ בחום לכל חובב ספרי היסטוריה והרפתקאות |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה