 |
| רותו מודן הנהדרת מזמן מצויה בליבנו בזכות הספרים שהיא איירה וכתבה |
 |
| אם הייתי יכול לבקש משאלה הייתי מבקש להיות מסוגל לצייר רומן גרפי (אבל בכשרון טבעי כמו גיטריסט עם שמיעה מלידה...לא בדם יזע והעתקות) |
 |
| לאחרונה קראתי ברציפות שני ספרים שלה |
 |
| שהיא כתבה ואיירה בסגנונה הייחודי |
 |
| תוך כדי חיפוש התמונות נזכרתי שלא מזמן קראתי עם סתיו את ספר הילדים הנהדר הזה שלה שהוא אחד היפים והמצחיקים שראיתי |
 |
| רותו, נדמה לי, שאוהבת לכתוב על אירועים משמעותיים אבל לא הרואיים בחיי דמויות אפרוריות מעט שכל אחד יכול להזדהות עימם...אין גיבורים או יפיופים בסיפורים שלה וגם היא לא מעטרת אותם בתכונות מוסריות נאצלות... מה שמשותף לשני הסיפורים שקראתי הוא שהסיבה נושאת ההבטחה שמניעה את העלילה מתגלה אט אט כשגוייה ולא מתגשמת בזיקוקים.. מה שיותר מעניין זה הדמויות ומה שמניע אותם |
 |
| הביקורת (?) היחידה שלי הקטן יש להגיד על הספרים היא שנדמה לי שהם מועתקים מצילומים...כלומר כל פריים מצולם קודם (כמו בסינרומן המיתולוגי של עיתון לאישה) ואח"כ מעובד לתמונה מצויירת...כמובן שהבימוי קורה ראשית כל בראשה של המאיירת והוא מקורי אבל תמיד דמיינתי שמאיירים ניחנים ביכולות על בתחום הפרופורציה וההבנה המרחבית שמאפשרות להם לצייר בקלילות ובחן את האיורים המופלאים שלהם וכמו שאני בטוח שרותו מסוגלת...ההעתקה פשוט משרה תחושה מעט עצית על הדמויות ללא התנופה שמאפיינת את הדמויות בטינטין למשל... מצד שני אולי גם אני יכול לעשות קומיקס בשיטה הזו? |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה