קוראים

יום שני, 5 באוקטובר 2015

הבן/ פיליפ מאייר


ספר שנלקח מעגלת הספרים החדשים בספרייה
שהפכה להיות הדרך המועדפת שלי לגילוי ספרים מעניינים.
הספר מתמקד בקורותיה של משפחת מק'אלה החל מהרגע
שאיליי בן ה-13 נחטף על ידי אינדיאנים משבט הקומנצ'י (שהורגים
ואנסים ראשית את אימו ואחותו ואח"כ בדרך מחסלים את אחיו).
איליי, שנמשך לחיי הפרא עוד מילדות מוצא בשבט האינדיאני
ובאורחותיו מענה לצרכיו ולתפיסת עולמו ומתקדם עד מהרה
בהיררכיה השבטית. הקטעים המתארים את הווי השבט בימים בהם
הוא הסתובב גאה והפיל חיתתו על הסביבה הם המרשימים והיפים בספר.
עובדה אחת מעניינת שלמדתי מהספר היא שהאינדיאנים נהגו לחטוף
שבויים צעירים ולסגלם לחיי השבט, כך הם הבטיחו כוחות חדשים
לאורח חיים של פשיטות שהיה מלווה (אם כי האינדיאנים ניסו כמיטב יכולתם
להמנע מכך) באבידות בנפש. המשפט שנחרט בי יותר מכל בעקבות הספר
ושיכול לסכם את חווית הקריאה בו עבורי מתרחש לאחר שאיליי נאלץ
לחזור אל בין הלבנים (כדי להציל את השבט הגוסס מדיזנטריה שמקבל
כסף נכבד עבורו בשל פדיון שבויים) ומשוחח עם שריף מקומי שמבין לליבו
יותר מהאדם הלבן הממוצע והבור. השריף אומר - "  איך זה שכל ילד שנחטף
על ידי האינדיאנים מאמץ בהתלהבות את תרבותם ודרכיהם ואילו כל ילד אינדיאני
שמנסים לגדלו בקרב לבנים קמל במהירות"

לכן נדמה לי שהעטיפה האמריקאית של הספר
עושה עימו צדק גדול הרבה יותר כאשר היא מנציחה
את האינדיאנים בתקופת גדולתם, לשם נדמה לי הסופר מצביע ומבכה
את האובדן. העטיפה הישראלית שמדגישה את הנפט מתחברת לחלק
השני של הספר בו על האדמות שגודלו בהן בני בקר לאחר גירושם
הסופי של האינדיאנים מתגלים מרבצי הנפט שמעשירים את
משפחת מק'אלה. שני שלישים של הספר מסופרים מנקודת מבטו של
פיטר בנו של איליי בעל הנפש העדינה (המנוגדת לאיליי הקולונל הקשוח)
שמתייסר על הרג שכניו המקסיקנים כנקמה על חשד של גניבת בקר...מאוחר
יותר פיטר יזנח את משפחתו וימצא אושר בקרב בתו של שכנם שנרצח.
נקודת המבט הנוספת היא של נכדתו של פיטר שבתקופתה
הנפט זורם כמים ודעיכתה מלווה את דעיכת המשפחה כולה

הספר המעניין הזה נכתב על ידי בחור דיי צעיר
שאני מנחש שבעורקיו זורם דם קומנצ'י ...
העטיפה מספרת שהוא נחשב כרומן אמריקאי גדול...
אולי לא הייתי מדרג אותו כה גבוה אבל בהחלט שווה לנסות


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה