 |
| שני גברים בהפרש של שלושה חודשים ציינו את ג'ודי פיקו כסופרת שהם אוהבים ושכדאי לקרוא את ספריה. שמעתי עליה לפני כן מהמדור הספרותי בעיתונים ומטבלאות רבי המכר והייתי קצת סקפטי לאור נסיוני בעבר....אז לקחתי שני ספרים שלה מהספרייה ...את הראשון (שומרת אחותי) הפסקתי אחרי 50 עמודים כי הוא דכדך אותי מדי בתיאור המפורט של מחלת הסרטן והתמודדות עימה... לאחר כחודשיים עשיתי נסיון נוסף עם הספר הזה... |
 |
| בניגוד לשמות מוכרים שאכזבו אותי (רם אורן לדוג') גיליתי סופרת מיומנת שיודעת את מלאכתה על בוריה, הדמויות מעוררות אהדה ויודעות לספר בדיחות ברגע המתאים ברמה של סטנדאפיסט על (וסולחים בקלות על העובדה המעט משונה שלכל הדמויות חוש הומור מפותח מאוד ודיי דומה, כמו במשחקי הכס) , הסיפור עוקב במקצועיות אחרי עלילה עם פיתולים רבים עד שהוא מתכנס למבנה הקלאסי והמוכר כל כך של עימות בבית משפט בין הצדדים....הסיום שבמחשבה לאחור הינו מעט סכריני בסה"כ משרת היטב את העלילה ואת הקתרזיס שאליו מייחלים קוראיה הרבים... אז כן, הספר ראוי ומרגש אבל האם הוא יגרום לי בעתיד לזנק על ספריה הרבים הנוספים ... כנראה שלא, אבל בכל פעם שאצטרך חילוץ מהיר עבור דקלה יש לי את הפתרון המושלם |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה