קוראים

יום חמישי, 13 במאי 2010

יומנו של חנון/ ג'ף קיני

את סדרת הספרים הזו הכרתי מביקורים בספריות שם היא תפסה מקום בולט ומרשימות הספרים הנמכרים ביותר בעיתונים. משום מה הראדאר התודעתי שלי התעלם ממנה אפילו לא לצורך דפדוף...מה שכמובן מעיד על החלודה שפשתה בקולטני המציאות הספרותית אצלי ועל מידת המזל שמביאה לפתחך ספרים טובים או מרחיקה ממך זבלונים...בסופו של דבר הספר התגלגל הביתה דרך הילדים (שקיבלו אותו מתנה מחברים נדמה לי)...באופן מקרי , כיוון שהוא שהה על השולחן בזמן שהחלטתי לנשנש משהו פתחתי את הספר (השלישי בסדרה) ומייד נשאבתי לתוך ספר קומיקסי במהותו מבריק, מצחיק ביותר, גאוני. הציורים, הפשוטים לכאורה, מתאימים באופן מושלם לספר ולאוירה שהוא יוצר ועלילות הגיבור וגיבורי המשנה (במיוחד ראולי עם החיוך האוילי הקבוע על פניו) לא מאפשרות לך לעזוב את הספר שאם היית מדמה אותו לאוכל הייתי אומר שזה כמו לאכול גלידה אורירית במיוחד...בקיצור - ספר מושלם שכולם יהנו ממנו ורצוי שעה אחת קודם. מה שבעצמי עשיתי וכעבור 24 שעות השלמתי את שלושת הכרכים שיצאו עד כה (בסדר הפוך..) עכשיו רק נותרה השאלה הפנימית שמהדהדת בי - למה אני יכול לכתוב כאלו מילים חמות לאחרונה רק על ספרי קומיקס או ספרי נוער? איפה כל הספרים שהשכיבו אותי בקוצר נשימה בשנים עברו? האם עברתי את הגיל שבו אתרגש שוב למקרא ספר חדש? שאלות אכן הרות גורל (במיוחד לטמבלים..) ימים יגידו כסופה מה תהיה התשובה...


2 תגובות:

  1. מסכימה לחלוטין לגבי יומנו של חנון, הבת שלי גם קיבלה את סדרת הספרים הזאת במתנה ואני חושבת שנהנתי לא פחות ממנה.
    אגב, גם הסרטים לצפייה ישירה שמבוססים על הספרים הם מקסימים.

    השבמחק
  2. ממליץ לכן על סדרת ספרי "טינטין" ועל "אסטריקס" אם עדיין לא נפגשתן עימם

    השבמחק