 |
| הגיע אלי בהמלצת דקלה, שזה לעצמו לא שכיח במיוחד...איך אומרים ניסיתי ונכבשתי. |
 |
| העטיפה הישראלית נראית כמו השראה והכלאה בין שתי העטיפות תוצרת חוץ שמצאתי.. הגבר הלבוש בקפידה שמתאר את הג'נטלמן הייצוגי, בתוספת הכובע בעטיפה האנגלית, מצולם מגבו כדי לרמוז על היותו איש חלש, ללא פנים, שמסתכל מבחוץ בכמיהה אל העולם שנמנע ממנו. העש שמצורף בבלעדיות לעטיפה הישראלית מתקשר להסתגלות שאותו ג'נטלמן ביצע לנסיבות חייו המצערות בדומה לעשי מנצסטר שבתוך עשור "שינו" צבעם ללבן משחור בעקבות המהפכה התעשיית והסיפור המוכר על האבולוציה המהירה. |
 |
| הג'נטלמן המדובר הינו אלכסנדר רוסטוב, בן לאצולה רוסית, מומחה להוויות עולם, משכיל שכשרונו הגדול הינו לסדר אורחים סביב שולחן אוכל כך שהארוחה תצלח. לאחר המהפכה הקומינסטית חוזר אלכסנדר לרוסיה מצרפת אהובתו כדי לעזור ולחלץ את סבתו... אך נלכד בעצמו , למזלו לא במחנות לחינוך מחדש, אלא כאסיר בבית המלון מטרופול שבו הוא שוהה בלי יכולת לצאת ממנו ותחת השגחה צמודה של סוכני המשטר. הוא מקבל חדרון נזירי בפינה נידחת של המלון במקום הסוויטה המפוארת שהיתה שמורה לו תמיד...בשלב הזה כשהכל מוכן לשקיעתו בדכאון קיומי והוא אף מתכנן את קפיצתו מגג המלון רק כדי להקסם מעובדה פשוטה שאומר לו אחד מעובדי המלון, שבמקרה עלה אל הגג , הוא בוחר בחיים ומוצא בתוכו מקורות לשמור על סגנון חייו וחיוניותו... הוא דבק ככל הניתן בהרגליו האהובים ובדברים שהם משמעותיים בעייניו...עוזרת לו בכך ילדה קטנה, נינה , שאליה הוא מתחבר וביחד הם יוצאים להרפתקאות ברחבי המלון (ומכאן המפתח שעל העטיפה)...אותה נינה היא האחראית לאושר הגדול של חייו כאשר לאחר שנים תשאיר בידיו את ילדתה סופיה למשמרת שמתארכת מחודש מתוכנן לשנים רבות..... הרוזן מחליט להסתגל למצבו החדש ומוצא משמעות בעבודתו כרב מלצרים ראשי במסעדה המפורסמת של המטרופול - הבויארסקי שם הוא חובר לשני חברי נפש הטבח ומנהל המסעדה. |
 |
| המטרופול משמש כאחד מגיבורי הסיפור על שלל חדריו והנוף שנשקף מחדריו |
 |
| הספר כתוב ביד אומן, באנושיות ברגישות , אי אפשר שלא להתאהב בדמויות (במיוחד בסופיה המקסימה) , כל מי שיקרא אותו אני בטוח יסכים עימי על זה... הביקורת היחידה שיש לי על הספר היא סופו שחורג קצת מהריאליזם השברירי שהסופר הצליח לשכנע אותנו שיכול להתקיים ברוסיה הקומינסטית של רבע ואמצע המאה ה-20 , ממקורות אחרים ידוע עד כמה קל היה לאדם למצוא את עצמו בכלא, בגלות או מוצא להורג על חשדות קלים ביותר ( אי אפשר לשכוח את אייטמטוב המעולה ב"היום אינו כלה" ) בסוף הספר הזה הסופר רוקח מעין מעשייה חצי בלשית שגורמת לכל ליפול בדיוק למקומו ומתעלמת מהיסודות הבלתי מתפשרים של השלטון הסובייטי באותם שנים ... אני אוהב סופים טובים אבל במקרה הזה אני סבור שסוף ריאלי יותר היה משרת את הסיפור טוב יותר... |
